עד כמה נמוך אפשר לרדת ….בערכי LDL-C ? ד”ר גביש, החברה הישראלית לטרשת עורקים

במסגרת שיתוף הפעולה עם החברה הישראלית לחקר גילוי וטיפול בטרשת העורקים אנו שמחים לפתוח כאן בסדרה של סקירות מאת ד”ר דב גביש, מנהל מחלקה פנימית מרכז רפואי וולפסון חולון וחבר ועד החברה. בקרוב אף יוצג באתר דף הבית של החברה שיכלול את הודעות החברה, תקנונה, פעילויות מתוכננות ועוד.

סקירה ראשונה זו של ד”ר גביש עוסקת בשאלה המסקרנת והחשובה: האם יש יעד מינימלי לרמות LDL-C ?

הקשר בין ערכי כולסטרול גבוהים להתפתחות טרשת העורקים הינו ברור ומוכר כבר מזה מספר שנים רב.

טיפול המוריד כולסטרול וביחוד LDL כולסטרול מוכר כבר שנים כטיפול המפחית ארועים קליניים ותמותה הנובעים מטרשת העורקים.

ההמלצות המקובלות על ידי כל האיגודים בעולם מבוססות על הATP-3 ולפיהן בחולים עם מחלה לבבית או טרשתית מוכחת על ידי הדמיה, ובחולי סוכרת,  מומלץ טיפול בתרופות מורידות כולסטרול ובדרך כלל בסטטינים על מנת להוריד רמת LDL אל מתחת ל100 מיליגרם% .

מחקר הHPS שהתפרסם לפני למעלה משנה (אשר עדיין לא השפיע על ההמלצות הקיימות) הראה כי במידה ויש טרשת מוכחת –  מתן סימבסטטין במנון של 40 מיליגרם ליום מוריד סיכון לארועים לבביים ומוחיים גם באנשים עם LDL תקין לפני הטיפול.(מתחת ל100 מ”ג% ).

מחקרים נוספים שתוצאותיהם הראשונות דווחו לאחרונה הראו כי בחולי יתר לחץ דם עם גורמי סיכון נוספים מתן סטטין לחולים עם רמות LDL ממוצעות של 134 והורדת הLDL אל מתחת ל100 גרמה להפחתה של 36% בארועים לבביים.(מחקר הASCOT ). 

 שמוש במדדים עקיפים מנבאי סיכון כמו מעקב אחר נפח הפלאק בעורקי הצואר ועובי אינטימה מדיה הראו כי מתן מינון גבוה של סטטינים (80 מיליגרם ליפיטור) הוריד LDL אל מתחת ל 80 מ”ג% וגרם לשיפור ביחס איטימה מדיה ולהקטנת נפח פלאק,  בעוד שמתן 40 מיליגרם ליפידל או 40 מיליגרם סימוביל במעקב של שנה ושנתיים עם ערכי LDL סופיים של 110 – לא הוריד נפח פלאק או שיפר יחס אינטימה מדיה.

מחקרים אלו בוצעו בעשרות חולים בכל קבוצה ועדיין לא הראו שוני בארועים הקליניים.

מחקר נוסף,  ה MIRACL , הראה כי מינון גבוה יותר של סטטין (כ80 מיליגרם ליפיטור) שניתן לחולי תסמונת כלילית חריפה הוריד מדדי דלקת ב36% (CRP וSAA ) יותר מטיפול במינון “רגיל” של סטטין.

מחקר זה הראה גם כי המינון הגבוה יותר גרם להפחתה בארועי לב ומוח.

מחקר חדש ומעניין נוסף שהשווה טיפול במינון גבוה לעומת טיפול במנון רגיל היה ה REVERSAL שבו נעשה שימוש בטכניקה של אולטראסאונד אינטראקורונרי ומדידה של נפחי הטרשת לפני ואחרי 18 חודשי טיפול ב80 מיליגרם אטורבסטטין (ליפיטור) לעומת 40 מיליגרם פראבאסטטין (ליפידל).

הושוו יותר מ300 חולים בכל קבוצה ונמצא כי המינון הגבוה יותר אכן הוריד יותר את הLDL עד ל79 מיליגרם% בהשואה ל110 עם הליפידל ,מה שגרם להבדל משמעותי בנפח הפלאק הטרשתי שהיה משמעותי ולווה גם בהפחתת CRP ב34% .

מחקר זה היה קטן מדי בכדי לדווח על ארועים קליניים אם כי היתה נטיה גם להפחתת ארועי לב בקבוצת הטיפול היותר אינטנסיבי.

משמעות הממצאים הללו היא כי יתכן ובחולים עם טרשת מוכחת יש צורך לתת סטטינים ובמינון גבוה גם מעבר להמלצות הקיימות.

כיום יש לפחות 5 מחקרים גדולים עם עשרות אלפי חולים המשוים מינון גבוה לעומת מינון נמוך.

אחד הגורמים המרתיעים משמוש במנון הגבוה הוא החשש מתופעות לוואי.  מחקר הCHESS שפורסם לאחרונה בדק ב1600 חולים טיפול ב80 מיליגרם סימוביל לעומת 80 מיליגרם ליפיטור והראה כי לשתי התרופות במינון הגבוה פרופיל בטיחותי טוב (מעט יותר טוב לסימוביל) וכי למרות שליפיטור הוריד יותר את ה LDL , הסימוביל במנון הגבוה העלה יותר את הHDL .

מכל מקום, מחקר זה הוכיח לנו  כי ניתן לתת מינונים גבוהים של שני הסטטינים לאורך זמן ללא תופעות לוואי משמעותיות.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן