הסיכון להתרחשות שבץ קשור לסיכון לירידה בתפקוד הקוגנטיבי (Stroke)

על-פי תוצאות מחקר שפורסם לאחרונה, סיכון מוגבר להתרחשות שבץ שנקבע באמצעות ה- Framingham Stroke Risk Profile, FSRP, קשור בסיכון מוגבר לירידה בתפקוד הקוגנטיבי. הדפוס של הפגמים הקוגנטיבים הללו דומה לדפוס הנצפה בליקויים קוגנטיבים שמקורם ווסקולרי.

החוקר הראשי מסביר כי חשיבות העבודה נובעת מכך שדמנציה ווסקולרית או מחלת אלצהיימר (AD) אינן מופיעות באופן פתאומי וללא סיבה, וכי סביר שמדובר בתהליכים איטיים וארוכי טווח. הוא מוסיף כי בקרב אנשים שמעולם לא חוו שבץ או אובחנו עם דמנציה, אלו שמצויים בסיכון מוגבר ללקות בשבץ בתוך 10 שנים מצויים גם בסיכון מוגבר להמצאות בתחום הנמוך של היכולות הקוגנטיביות. החוקרים טוענים כי חשוב להתייחס לגורמי הסיכון להופעת שבץ כגורמי סיכון להתפתחות בעיות קוגנטיביות.    

קבוצת הנבדקים כללה מדגם של 1,011 גברים ו-1,164 נשים המבוסס על אוכלוסיה. הנבדקים ביצעו מבחנים קוגנטיביים כחלק ממחקר קודם בו השתתפו. סקאלת ה-FRSP משתמשת בשיקלול מספר גורמים כגון: גיל, לחץ-דם סיסטולי, סוכרת , עישון סיגריות, המצאות היסטוריה של מחלה קרדיו-ווסקולרית, וקבלת טיפול נגד יתר לחץ-דם או נגד פיברילציה בעורקים, בכדי לקבוע את סיכון הנבדק ללקות בשבץ בתוך 10 שנים.

בשימוש ברגרסיה לינארית רבת-משתנים בכדי ליצור התאמה לגיל, לרמת ההשכלה, למין , ולמשתנים קליניים נוספים, מצאו החוקרים קשר אינברטי בין עליה בסיכון להופעת שבץ במהלך 10 שנים ובין תיפקודים קוגנטיבים כגון: זכרון חזותי-מרחבי, כושר ריכוז, שימת-לב, סקירה, תיפקוד ניהולי, יכולת הסקה מילולית אבסטרקטית, ויכולות למידה וזיכרון מילוליות.

החוקר הראשי אומר כי ההנחה היא שהקשר בין הסיכון ללקות בשבץ בעתיד ובין ביצועים קוגנטיביים ירודים עלולים לנבוע משינויים תיפקודייים במוח שאינם מגיעים לרמה שניתנת לאבחון קליני. הוא מוסיף כי עדויות אחרונות ממחקרי סריקות מוח מעידים כי אטרופיה בלתי-תקינה של המוח קשורה הן בסיכון מוגבר לשבץ והן ליכולות קוגנטיביות פחותות.  

מגבלות המחקר כוללות רוב של נבדקים לבנים ובעלי רמת השכלה גבוהה, דבר המונע הכללה באוכלוסיות אחרות, ומדידות לא אורכיות של התיפקוד הקוגנטיבי.

החוקר הראשי מסכם כי הוא מקוה שהממצאים יעוררו רצון לביצוע מחקרים נוספים אודות הקשר בין הסיכון ללקות בשבץ לבין ליקויים קוגנטיביים באנשים שלא סבלו מדנמנציה או משבץ עד כה. לדבריו, חשוב ביותר להמנע מגורמי סיכון המגבירים סיכון להופעת שבץ ולהתערב מוקדם ככל הניתן בתהליך הנסיגה הקוגנטיבית, אז יתרונות ההתערבות גדולים יותר ולרוב היא מוכתרת בהצלחה.

Stroke. 2004;35:000-000

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

מקור: aua journals
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|27/09/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הבטיחות ואת היעילות של שימוש באדי מים לצורך אבלציה של רקמת ערמונית בקרב גברים עם סרטן ערמונית מקומי (PCa) בדרגת סיכון בינוני במעקב של 12 חודשים

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

מקור: Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/09/2026

המחקר בדק שתי שאלות מרכזיות: האם בקרב חולי סוכרת מסוג 2, נוכחות של גאוט (Gout) קשורה לסיכון מוגבר להתפתחות רטינופתיה סוכרתית (DR) וסיבוכיה? והאם בחולי גאוט שכבר סובלים מרטינופתיה סוכרתית מתקדמת, טיפול להורדת חומצה אורית (ULT) עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים מסכני ראייה?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן