הזנה בחלבוני Hepatitis B מהווה טיפול מבטיח בחולים כרוניים (Am J Gastroenterol)

תוצאות מחקר שפורסם לאחרונה מצביעות על כך שמתן אורלי של חלבוני המעטפת של hepatitis B virus, HBV מגביר את התגובה החיסונית בקרב חולים בזיהומי HBV ומפחית את שיעור הנזק הכבדי בשל התגובה האימונית. בנבדקים נמצאה ירידה משמעותית בהעמסה הויראלית ובבדיקה היסטולוגית נמצא שיפור בשיעור התאים המתים בשל זיהום.  

בהתבסס על מחקרים קודמים שהראו כי ניתן להשפיע על העמידות החיסונית נגד וירוסים באמצעות האכלה בחלבוני הוירוס, טיפלו החוקרים מהמרכז הרפואי של האוניברסיטה העברית בהדסה עין כרם בירושלים, ב-42 חולי HBV כרוניים באמצעות מתן חלבוני המעטפת הנגיפיים (HBsAg+preS1+preS2) שלוש פעמים בשבוע במשך 20-30 שבועות.

החוקרים ביצעו מעקב אחר הנבדקים למשך 20 שבועות נוספים לאחר סיום תקופת הטיפול. הם מדווחים כי הטיפול נסבל היטב על-ידי החולים וכי 80% מהחולים שבהם היתה עליה בפעילות אנזימי הכבד הראו תגובה ביוכימית טובה לטיפול.

הטיפול הוביל לירידה משמעותית בהעמסה הויראלית בקרב 15 מהנבדקים (35.7%), לשיפור ברמות HBsAg ו-HBeAg שנמצאו בביופסיות כבד בקרב 41% ו-57% מהנבדקים, בהתאמה, ולשיפור בשיעור מוות התאים בשל זיהום שנמדד בתמונה ההיסטולוגית ב-30% מהנבדקים.

5 מבין החולים שנמצאו חיוביים ל-HBeAg (המהווים 26.3%) הפכו לשליליים ל-HBeAg.

בקרה חיסונית אורלית כנגד חלבוני המעטפת של HBV גם הגבירה באופן משמעותי את פרוליפרצית תאי T הספציפיים ל-HBV, ושינתה לטובה את המאזן החיסוני Th1/Th2 על-ידי הגדלת כמותם של  IFN-gamma T cell clones והפחתה בכמותם של IL-10 T cell clones.  

בנוסף הופיעה בכל הנבדקים עליה ברמות הלימפוציטים שהם תאי T מסוג natural killer בדם הפריפרי.

החוקרים כותבים כי התוצאות מראות שניתן לשנות את התגובה החיסונית של תאי T ספציפיים ל-HBV באמצעות מתן אורלי של חלבוני המעטפת הנגיפיים בחולים הסובלים מזיהום כרוני. הם מסבירים כי גישה זו משככת את המחלה ואיננה פוגעת בהגנה החיסונית הכללית של המטופל.

ואולם, עם הפסקת הטיפול חזרו רמות ה-DNA של HBV בקרב מחצית מהחולים שהגיבו לטיפול והתגובה האנטי-ויראלית של תאי ה-T נעלמה בקרב 30%-70% מהנבדקים שהגיבו לטיפול, למרות שרמות ה-IL10 נותרו נמוכות.

החוקרים כותבים כי יתכן שהתיקון בחוסר האיזון החיסוני כנגד HBV היה חלקי, דבר שהוביל להשפעה מוגברת על חלק מתת-סוגי תאי T יותר מאשר לדיכוי בלתי-הפיך של תאי T ה’בלתי רצויים’.

Am J Gastroenterol 2003;98:2505-2515

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

מקור: aua journals
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|27/09/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הבטיחות ואת היעילות של שימוש באדי מים לצורך אבלציה של רקמת ערמונית בקרב גברים עם סרטן ערמונית מקומי (PCa) בדרגת סיכון בינוני במעקב של 12 חודשים

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

מקור: Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/09/2026

המחקר בדק שתי שאלות מרכזיות: האם בקרב חולי סוכרת מסוג 2, נוכחות של גאוט (Gout) קשורה לסיכון מוגבר להתפתחות רטינופתיה סוכרתית (DR) וסיבוכיה? והאם בחולי גאוט שכבר סובלים מרטינופתיה סוכרתית מתקדמת, טיפול להורדת חומצה אורית (ULT) עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים מסכני ראייה?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן