Razaxaban יעיל מ-Enoxaparin בהפחתת חסימות בורידים בשל קרישי דם אחרי ניתוחי ברך

ניסוי אקראי, כפול-סמיות, מבוקר ותלוי מינון שנערך במסגרת שלב קליני II, מוצא כי מתן אורלי של razaxaban, המעכב באופן ישיר את פקטור הקרישה Xa, יכול להפחית את הסיכון להופעת חסימות ורידים על-ידי קרישי דם אחרי ניתוח אורטופדי גדול, בהשוואה לטיפול הסטנדרטי באמצעות מתן enoxaparin (שם מסחרי בארץ: CLEXANE)
אחד החוקרים מסביר כי מן התוצאות עולה שבטיחות מתן 25 מ”ג razaxaban פעמיים ביום דומה לזו המצויה שבמתן 30 מ”ג enoxaparin פעמיים ביום.
בניסוי השתתפו 656 נבדקים נבחרים שעברו ניתוח החלפת ברך יסודית ומלאה והם חולקו באקראי לקבוצות שטופלו ב-25 מ”ג razaxaban פעמיים ביום, 50 מ”ג razaxaban פעמיים ביום, 75 מ”ג razaxaban פעמיים ביום, 100 מ”ג razaxaban פעמיים ביום, או במתן תת-עורי של 30 מ”ג enoxaparin פעמיים ביום. הטיפול באמצעות razaxaban החל 8 שעות לאחר ביצוע הניתוח, ואילו הטיפול ב- enoxaparin החל בין 12 ל-24 שעות לאחר הניתוח, שני הטיפולים נמשכו 10 ימים.
בדיקת היעילות העיקרית התבססה על שכיחות הופעת חסימות בשל היווצרות קרישי דם במהלך מתן הטיפול. החוקרים ערכו אנליזת בטיחות שבה הוערכה שכיחות מקרי הופעת דימומים חמורים ושאינם חמורים, מקרי thrombocytopenia, ומקרי מוות.
מתן שלושת המינונים הגבוהים ביותר של razaxaban נמצאו קשורים לעליה בשיעור הדימומים, בעיקר באתר הניתוח, דבר שגרם לחוקרים להפסיק במתן מינונים אלו לפני ההגעה למדגם הרצוי של 150 נבדקים. אולם, בנבדקים שטופלו במינון הנמוך של razaxaban נמצאה שכיחות דימומים חמורים דומה לזו שנמצאה בקבוצה שטופלה באופן סטנדרטי באמצעות enoxaparin (0.7% לעומת 0.0%).
בנבדקים מהקבוצה שטופלה ב- razaxabanבמינון של 25 מ”ג ושנמצאו מתאימים לאנליזת היעילות נמצא שיעור נמוך יותר של חסימות בשל היווצרות קרישי דם מאשר בנבדקי הקבוצה שטופלה במתן enoxaparin (8.6% לעומת 15.9%).
החוקר מסכם כי למתן razaxaban במינון של 25 מ”ג ישנו פוטנציאל להגדיל את היעילות ולשמור על רמת הבטיחות, בהשוואה לטיפול הסטנדרטי הנוכחי. הוא מוסיף כי התרופה מגיבה באופן ישיר עם הפקטור Xa ובכך נעלם הצורך ב- anti-thrombin III, המהווה מטרה שכיחה במסלול יצירת הקרישה המשמשת את רוב התרופות נוגדות הקרישה.
Study title: A Phase II Randomized, Double-Blind, Five-Arm, Parallel-Group, Dose-Response Study of a New Oral Directly-Acting Factor Xa Inhibitor, Razaxaban, for the Prevention of Deep Vein Thrombosis in Knee Replacement Surgery – on Behalf of the Razaxaban Investigators. Abstract 41
לידיעה ב- docguide

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

מקור: aua journals
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|27/09/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הבטיחות ואת היעילות של שימוש באדי מים לצורך אבלציה של רקמת ערמונית בקרב גברים עם סרטן ערמונית מקומי (PCa) בדרגת סיכון בינוני במעקב של 12 חודשים

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

מקור: Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/09/2026

המחקר בדק שתי שאלות מרכזיות: האם בקרב חולי סוכרת מסוג 2, נוכחות של גאוט (Gout) קשורה לסיכון מוגבר להתפתחות רטינופתיה סוכרתית (DR) וסיבוכיה? והאם בחולי גאוט שכבר סובלים מרטינופתיה סוכרתית מתקדמת, טיפול להורדת חומצה אורית (ULT) עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים מסכני ראייה?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן