על-פי תוצאות מחקר שפורסמו לאחרונה, שימוש בטיפול ב-verapamil (שמות מסחריים:Apoacor, Ikacor, Ikapress, Veracor) בשילוב עם trandolapril יעיל קלינית כמו הטיפול המבוסס על atenolol (שמות מסחריים נוספים:Aponorm, Normalol, Normiten) בשילוב עם hydrochlorothiazide (שמות מסחריים:Co-diovan, Disothiazide, Irban plus, Kaluril, Naprizide, Ocsaar, Tritace comp, Atacand, Vasopril, Vascace), בחולי CAD הסובלים מיתר לחץ דם.
במחקר האקראי, רב-מרכזי, מבוקר, מסוג open label ו-blinded end point , השתתפו 22,567 נבדקים הסובלים מ-CAD המלווה ביתר לחץ דם בגילאי 50 שנים ומעלה.
הנבדקים חולקו באקראי לקבלת 240 מ”ג ליום של verapamil בשחרור מושהה או 50 מ”ג ליום של atenolol. החולים שלא הגיעו ללחץ הדם הרצוי קיבלו תוספת תרופתית של trandolapril בקבוצת ה-verapamil, ושל hydrochlorothiazide בקבוצת ה-atenolol. אם גם אחרי העלאת המינון של שתי התרופות לא היתה הגעה ללחץ הדם האופטימלי, יכלו החולים בקבוצת ה-verapamil לקבל גם hydrochlorothiazide והחולים בקבות ה-atenolol לקבל תוספת של trandolapril.
trandolapril הומלץ לכל החולים הסובלים מבעיה כלייתית, מסוכרת, או מכשל לבבי. במידה והמנה הניתנת לא נסבלה היטב על ידי החולה או שלחץ הדם הרצוי לא הושג, ניתן לחולה verapamil SR במינון של 120-480 מ”ג ליום, או atenolol SR במינון של 20-200 מ”ג ליום.
לחץ הדם הרצוי נקבע בהתאם להמלצות מוכרות ,כלחץ סיסטולי נמוך מ-140 מ”מ כספית ולחץ דיאסטולי נמוך מ-90 מ”מ כספית, וכלחץ סיסטולי נמוך מ-130 מ”מ כספית ולחץ דיאסטולי נמוך מ-85 מ”מ כספית בחולים הסובלים מסוכרת או ממחלות כליה.
נקודת הסיום העיקרית היתה מקרה ראשון של פטירה, מכל סיבה שהיא, של התקף לב לא סופני, או של שבץ לא סופני. מדדים משניים היו מוות קרדיו-ווסקולרי, אנגינה, הופעת תופעות לוואי, אישפוז, או בקרה על לחץ הדם במהלך 24 חודשים.
אחרי מעקב ממוצע של 2.7 שנים לחולה, ב-2,269 חולים התרחש אחד מארועי הסיום העיקריים של הניסוי ללא שוני בעל משמעות סטטיסטית בין שני סוגי הטיפולים (9.93% בקבוצת ה-verapamil לעומת 10.17% בקבוצת ה-atenolol, עם RR, 0.98 ו-95%CI, 0.90-1.06). בקרה על לחץ הדם שנערכה במהלך שנתיים העלתה תוצאות דומות בשתי הקבוצות. 71.7% מהמטופלים ב-verapamil ו-70.7% מהמטופלים ב-atenolol הגיעו ללחץ סיסטולי נמוך מ-140 מ”מ כספית וללחץ דיאסטולי נמוך מ-90 מ”מ כספית.
חוקרים אחרים מתייחסים באותו גיליון למחקר ומציינים כי בשילוב הטיפול בתרופה הנחקרת בתרופה שאיננה נחקרת רוב החולים בשתי קבוצות הנבדקים טופלו במעכבי ACE. בנוסף, בשילוב של הטיפול הנבדק עם הטיפול שאיננו נבדק רוב החולים קיבלו גם טיפול דיורטי. ולכן למעשה נבדקו שני שילובים של שלוש תרופות. בנסיבות אלה בלתי אפשרי לטענתם, להסיק מסקנות לגבי תרומתה של כל תרופה בנפרד לתוצאה שנצפתה.
הם מסכמים כי למרות הסקאלה הרחבה שנבדקה והמעקב המקיף שבוצע, לדעתם, כשהערכת הסיכון הכללית של חולה קובעת כי יש להוריד את לחץ הדם יש להשתמש בתרופות דיורטיות תחילה, ומיד אחר כך בחסמים של מערכת הרנין-אנגיוטנסין.
JAMA 2003;290;2805-2816, 2859-2861
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!