מודולציה של חלבונים המגנים על המוח ממתקפה אימונית עשויה לעזור בטיפול בטרשת נפוצה, פרקינסון ואלצהיימר

הבנתם של האותות, המפעילים גנים המקודדים לייצור חלבונים המגנים על המוח כנגד התקפה אימונית, עשויה לאפשר מודולציה של ההתקפה של המערכת החיסונית על המוח, כדוגמת זו שבטרשת נפוצה ( MS ), כך על-פי מחקר שהוצג החודש בכנס השנתי של ה- Society for Neuroscience.

בעבר התייחסו למוח כאל אזור ‘חסין אימונית’ אולם כיום ברור כי לתהליכי דלקת תפקיד מרכזי במחלות הנוירו-דגנרטיביות.

החוקרים מתמקדים בחקר המטלופרוטאינזות, משפחה של אנזימים המופרשים על ידי תאי המערכת החיסונית וכאשר הם מתקיפים את המוח גורמים למחלות דוגמת MS, אלצהיימר ופרקינסון.

במחקר זה נתגלה כי המוח מגיב להתקפה זו על ידי ייצור חלבונים הנקראיםTissue Inhibitors of Metalloproteinase (TIMPs). נעשה נסיון לגלות אילו אותות משמשים את רקמת המוח כדי להפעיל את מנגנוני ההגנה הללו.

נמצא כי תאי המיקרוגליה והאסטרוציטים מגיבים רק למתווכים כימיים ספציפיים המופרשים על ידי תאי הדלקת. החוקרים סוברים כי על ידי הבנה של מתווכים אלו יתכן שיהיה ניתן לשנות את עצמת המתקפה החיסונית על המוח.

כיום משמש בטא-אינטרפרון ( beta-interferon: Rebif, Betaferon ) לטיפול בחולי MS, אולם נראה כי הוא אינו משפיע על ייצורם של האנזימים ויתכן כי השפעתו היא בצדה השני של המשוואה. טיפולים עתידיים יוכלו לכלול חסימה של אותם אנזימים מזיקים, הפחתת פגיעתם במוח או הגבלת יכולת הייצור של החלבונים המגנים על המוח.

[Study Title: Cell-and Agonist-Specific Regulation of MMP and TIMP Gene Expression in Cultured Glial Cells. Abstract 105.5]

לידיעה ב- Doctor’s Guide

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

אובאיטיס וסקלריטיס כסימנים מוקדמים למחלת מעי דלקתית (IBD) שטרם אובחנה: מסגרת סקר מדורגת לצמצום העיכוב באבחנה

אובאיטיס וסקלריטיס כסימנים מוקדמים למחלת מעי דלקתית (IBD) שטרם אובחנה: מסגרת סקר מדורגת לצמצום העיכוב באבחנה

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|18/10/2026

המאמר עוסק ברעיון חשוב מבחינה קלינית: אובאיטיס (uveitis) וסקלריטיס (scleritis) יכולות לעיתים להופיע לפני האבחנה של מחלת מעי דלקתית (IBD): קרוהן או קוליטיס כיבית, ואף להקדים אותה בכמה שנים

טונומטריה ביתית בגלאוקומה: נקודות המבט של רופאים ושל מטופלים לגבי התוויות, יתרונות וחסמים ליישום נרחב יותר

טונומטריה ביתית בגלאוקומה: נקודות המבט של רופאים ושל מטופלים לגבי התוויות, יתרונות וחסמים ליישום נרחב יותר

מקור: J Glaucoma
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בחן את עמדותיהם ואת ניסיונם של רופאי עיניים ושל מטופלי גלאוקומה בנוגע לטונומטריה ביתית (Home Tonometry – HT) עם מדידה עצמית של הלחץ התוך־עיני (IOP) מחוץ למרפאה

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

מקור: Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/09/2026

המחקר בדק שתי שאלות מרכזיות: האם בקרב חולי סוכרת מסוג 2, נוכחות של גאוט (Gout) קשורה לסיכון מוגבר להתפתחות רטינופתיה סוכרתית (DR) וסיבוכיה? והאם בחולי גאוט שכבר סובלים מרטינופתיה סוכרתית מתקדמת, טיפול להורדת חומצה אורית (ULT) עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים מסכני ראייה?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן