דיכאון לאחר ניתוח מעקפים כגורם סיכון לאירועים (JC 401 – כולל שאלת השתלמות)

מתוך גיליון 401 של הג’ורנאל קלאב: מאמר שהתפרסם ב-Lancet ועוסק בקשר בין דיכאון קליני לתמותה מוגברת לאחר ניתוח מעקפים כליליים.

מחקרים קודמים שהראו כי דיכאון קליני מהווה גורם סיכון לאירועי לב לאחר ניתוח מעקפים כליליים אופיינו לרוב במדגם קטן, זמן מעקב קצר וחסרו עוצמה בכדי להעריך נתוני תמותה. מטרת מחקר זה הייתה להעריך האם דיכאון קשור בסיכון מוגבר לתמותה בקרב מטופלים העוברים ניתוח מעקפים כליליים.

נכללו במחקר מעל 800 מטופלים שעברו ניתוח מעקפים כליליים במרכז הרפואי האוניברסיטאי Duke בין השנים 1989 ל-2001. המטופלים מלאו שאלון CES-D להערכת דיכאון לפני הניתוח, 6 חודשים אחרי הניתוח ונמצאו במעקב עד 12 שנים.

מתוך כלל המטופלים, 15% נפטרו במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 5.2 שנים. קרוב ל-40% אובחנו כסובלים מדיכאון: 26% אובחנו כסובלים מדיכאון קל ו-12% מדיכאון בינוני עד קשה.

בחינה של נתוני ההישרדות, תוך בקרה של מאפיינים שעשויים להטות את התוצאות כמו גיל, מין ומספר גורמי סיכון, הראתה שמטופלים עם דיכאון בינוני עד קשה לפני הניתוח היו בסיכון גבוה פי 2.4 לתמותה מאלו ללא דיכאון. נתונים דומים נצפו לגבי מטופלים עם דרגה נמוכה עד חמורה של דיכאון שנמשך מתחילת המחקר ועד 6 חודשים אחרי הניתוח: סיכון גבוה פי 2.2 בהשוואה למטופלים ללא דיכאון.

מתוצאות המחקר עולה שלמרות ההתקדמות בטיפול הניתוחי ורפואי שניתן למטופלים לאחר ניתוח מעקפים כליליים, דיכאון מהווה גורם מנבא עצמאי לתמותה לאחר ניתוח מעקפים וחשוב לבחון קיום הפרעת דיכאון בכל המטופלים ולטפל בה כאשר יש צורך.

הערת הג’ורנאל: כאמור, מחקר זה מדגיש את הצורך של רופאי הקהילה לבחון בקפדנות גם את מצבו הנפשי של המטופל שעבר ניתוח מעקפים, ובמידת הצורך להעניק טיפול אנטי-דכאוני מתאים.

Depression as a risk factor for mortality after coronary artery bypass surgery, James A Blumenthal, Lancet 2003; 362: 604-09

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

מקור: לימור בן חיים דיאטנית קלינית
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן