גידולי לחמית שפירים וממאירים בקרב 5002 מטופלים/ פרופ’ מרדכי רוזנר

מנעד הגידולים בלחמית הינו רחב, וכולל את הנגעים המלנוטיים, האפיתליאליים, הוסקולריים והלימפטיים השכיחים יותר והנגעים הפחות שכיחים, הכוריסטומות, הנגעים הפיברוטיים, העצביים, הקסנטומטיים, המיקסומטיים, של תאי שומן, הלקריצליים, הגרורתיים והלאוקמיים. ייתכנו גם נגעים משניים secondary tumors , נגעים דלקתיים, זיהומיים, ניוניים ותהליכים לא ממאירים המדמים גידולים ממאירים. מחקר מקיף על סוגי גידולי לחמית ושכיחותם פורסם ב- 1643 ומצא 53 אחוזים של גידולים מלנוציטיים ו- 47 אחוזים גידולים לא מלנוציטיים. הגידולים השכיחים ביותר במחקר זה, שכללו מלנומה, קרצינומה של תאי קשקש ולימפומה, היוו 26 אחוזים מכל המקרים. נמצא שממאירויות אלה היו שכיחות יותר בלבנים ושגידולים אפיתליאליים היו שכיחים יותר בגברים. רוב גידולי הלחמית נובעים מהנגעים השפירים המקבילים ודומים להם. לדוגמא, מלנומה של הלחמית נוטה להתפתח ממלנוזיס נרכש ראשוני  – primary acquired melanosis , קרצינומה של תאי קשקש  SqCCsquamous cell carcinoma , מתפתחת מ- conjunctival intraepithelial neoplasia CIN , וחושבים שלימפומה מתפתחת מהיפרפלסיה לימפואידית תגובתית שפירה benign reactive lymphoid hyperplasia ודומה לה בהופעתה. במחקר הנוכחי בוצעה הערכה של גידולי הלחמית בסדרה גדולה של מקרים. נבדקו בעיקר שלושת הממאירויות השכיחות ביותר ובוצעה השוואה בין הצורות הממאירות והשפירות שלהן.

החקר בוצע בשרות האונקולוגי של העין ב- Wills Eye Hospital, Thomas Jefferson University שבפילדלפיה, פנסילבניה. המחקר היה רטרוספקטיבי בשרות שלישוני וכלל 5002 מטופלים.  התוצא העיקרי היה הבדל בין המאפיינים של הנגעים השפירים לאלה של הממאירים. 52 אחוז מגידולי הלחמית שטופלו במרכז השלישוני היו שפירים, 18 אחוזים קדם-ממאירים, ו- 30 אחוזים ממאירים. הגידולים הממאירים היו מלנומה ב 12 אחוזים, קרצינומה של תאי קשקש ב 9 אחוזים, לימפומה 9 אחוזים ואחרים.

כאשר השוו מלנוזיס נרכש ראשוני למלנומה, מצאו גיל מדיאני גבוה יותר באופן משמעותי במלנומה. הגיל המדיאני של חולי מלנומה היה 61 שנים ושל החולים עם מלנוזיס נרכש ראשוני היה 54 שנים. מלנומה הייתה שכיחה באופן משמעותי יותר בגברים: 49 אחוזים גברים לעומת 35 אחוזים נשים עם מלנומה של הלחמית. מלנומה הייתה שכיחה יותר באופן משמעותי בפורניקס 4 אחוזים לעומת בלחמית הטרסלית אחוז אחד. המלנומה הייתה בעלת קוטר גדול יותר באופן משמעותי 8 מילימטר לעומת 6 מילימטר, ועובי רב יותר באופן משמעותי 1 מילימטר לעומת פחות ממילימטר אחד. ציסטות בתוך הנגע נראו יותר באופן משמעותי במלנומה 7 אחוזים ולא נראו במלנוזיס נרכש ראשוני. כלי דם מזינים  feeder vessels נראו ב- 48 אחוזים במלנומה לעומת 10 אחוז במלנוזיס. כלי דם בתוך הנגע נראו ב- 33 אחוזים במלנומה וב- 4 אחוזים במלנוזיס. דימומים היו ב- 3 אחוזים במלנומה ובאחוז אחד במלנוזיס. כל ההבדלים הללו היו משמעותיים מבחינה סטטיסטית. כאשר השוו CIN ל-   SqCC נמצאה מעורבות דיפוזית יותר ב- SqCC , וקוטר בסיסי רחב יותר באופן משמעותי אך של 8 מ”מ לעומת 7 מ”מ, ועובי רב יותר של 2 מ”מ לעומת 1 מ”מ. כאשר השוו benign reactive lymphoid hyperplasia ללימפומה נמצא שחולי הלימפומה היו בעלי גיל מדיאני גבוה יותר באופן משמעותי של 61 שנים לעומת 50 שנים. מיקום בפורניקס נמצא ב- 54 אחוזים בלימפומה לעומת 32 אחוזים, קוטר בסיס מדיאני גדול יותר של 20 מ”מ לעומת 10 מ”מ ופחות מעורבות של האזור הנזלי 23 אחוזים לעומת 50 אחוזים. כל ההבדלים האלה היו משמעותיים מבחינה סטטיסטית.  לסיכום, לפי הממצאים במרפאה אונקולוגית עינית המהווה שרות רפואי שלישוני, גידולי הלחמית השפירים היוו 52 אחוזים מהמקרים, הגידולים הקדם-ממאירים היוו 18 אחוזים והממאירים היוו 30 אחוזים. גידולי הלחמית הממאירים הופיעו בחולים בגיל מתקדם יותר והיה להם שטח בסיס רחב יותר בהשוואה לגידולים שאינם ממאירים.

Shields CL, Alset AE, Boal NS, Casey MG, Knapp AN, Sugarman JA, Schoen MA, Gordon PS, Douglass AM, Sioufi K, Say EAT, Shields JA

Conjunctival Tumors in 5002 Cases. Comparative Analysis of Benign Versus

Malignant Counterparts. The 2016 James D. Allen Lecture

Am J Ophthalmol 2017;173:106133

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

טיפול הורמונלי חלופי בנשים לאחר גיל המעבר (≥50) קשור להיארעות של גלאוקומה: עדויות מ־6,576 נשים בפינלנד

מקור: Acta Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|21/05/2026

המחקר בחן את הקשר בין טיפול הורמונלי חלופי (HRT) בנשים לאחר גיל המעבר לבין הסיכון לפתח גלאוקומה, במיוחד מסוג POAG (גלאוקומה זווית פתוחה ראשונית)

מחקר RIVER: הניסוי הרב־מרכזי הפרוספקטיבי הראשון בסטנט חדשני לסינוס הוורידי לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי (IIH)

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/05/2026

מחקר זה (RIVER) הוא הניסוי הרב־מרכזי הפרוספקטיבי הראשון שבחן את הבטיחות והיעילות של שימוש בסטנט (תומכן) ייעודי לטיפול בהיצרות בסינוסים הוורידיים בקרב חולים עם IIH שאינם מגיבים לטיפול תרופתי

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן