במאמר שפורסם בכתב העת The British Journal of Dermatology מדווחים חוקרים על תוצאות מטה-אנליזה שבחנה את סוגיית העלאת מינון טיפול באנטי-היסטמינים לאורטיקריה כרונית, תוך התמקדות באורטיקריה כרונית ספונטאנית. מהנתונים עלה כי בפחות מ-40% מהחולים המטופלים באנטי-היסטמינים מדור שני המחלה נשלטה עם המינונים המאושרים, שיעור נמוך מזה שתואר בעבר. עוד עלה מהנתונים כי מינון מוגבר של הטיפול היה טוב יותר משמעותית, בהשוואה למינון הסטנדרטי.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי העלאת מינון אנטי-היסטמינים הינה מרכיב חשוב בטיפול באורטיקריה כרונית וזוכה לתמיכה באלגוריתם הנוכחי לטיפול, EAACI/GA2LEN/EDF/WAO. אלגוריתם זה מציע דור שני של אנטי-היסטמינים במינון המאושר כטיפול קו-ראשון, עם העלאת מינון עד פי ארבע מהמינון הסטנדרטי כקו טיפול שני, כאשר אפשרויות קו טיפול שלישי כוללות תוספת Omalizumab, Ciclosporin או Montelukast. יש להימנע מאנטי-היסטמינים מדור ראשון בשל פרופיל בטיחות שלילי, כולל אירועים פטאליים בילדים ומבוגרים.
ההמלצה להעלאת מינון אנטי-היסטמינים מדור שני מבוססת על עדויות ודעות מומחים. הנסיון הטוב והממושך וההסכמה בקרב מומחים נתמכים במספר מחקרים אקראיים ומבוקרים ומחקרים קליניים אחרים. המחקרים הזמינים הם בעיקרם קטנים ואינם באיכות גבוהה.
מהתוצאול עולה כי בחולים שאינם מגיבים למינון סטנדרטי של אנטי-היסטמינים מדור שני סיכוי של 60% להשגת שליטה במחלה עם מינון גבוה מהמינון הסטנדרטי. עם זאת, בשל ההטרוגניות של 15 המחקרים שנכללו בסקירה והעובדה שרק חלק קטן מהמחקרים הם באיכות גבוהה, החוקרים החליטו שלא לקבוע מסקנה סופית.
החוקרים לא לקחו בחשבון עדויות שמקורן באורטיקריה כרונית מושרית, לה אלגוריתם טיפול דומה. במקרים אלו, מספר מחקרים אקראיים ומבוקרים שפורסמו בשנים האחרונות הצביעו בבירור על יעילות טובה יותר של אנטי-היסטמינים מדור שני במתן במינון גבוה מהמאושר.
משילוב הנתונים הללו עולה כי קיים צורך ברור למחקרים גדולים ובאיכות טובה לשיפור העדויות בנושא מינון גבוה של אנטי-היסטמינים מדור שני לטיפול באורטיקריה כרונית. מצד שני, העדויות הזמינות, למרות כל המגבלות שלהן, עשויות להספיק בכדי לתמוך בהמלצות הנוכחיות לטיפול. בהקשר זה יש לבחון את נושא מינון גבוה של אנטי-היסטמינים מדור שני בהקשר של היבטים אחרים: ראשית, אין חשש בטיחותי עקב מתן מינון גבוה פי ארבע, שנית, לכל החלופות האחרות מגבלות משל עצמן. Omalizumab מאושר לשימוש באורטיקריה כרונית ספונטאנית והינו טיפול יעיל מאוד, אך כרוך בעלויות גבוהות יותר. Ciclosporin הינו טיפול יעיל אך בעל פרופיל בטיחות שלילי. Montelukasrt הינו בטוח לשימוש אך היעילות שלו אינה משכנעת.
לאור שיקולים אלו, יש מקום לבחון מתן מינון גבוה מהמינון הסטנדרטי של אנטי-היסטמינים מדור שני בטיפול באורטיקריה כרונית, שאינה מגיבה באופן מספק למינונים מקובלים.
Allergy 2014; 69:86887
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!