בכל הנוגע לטיפול בכאב כרוני באופיואידים, על רופאים לנקוט משנה זהירות, להקפיד על טיפול קצר-טווח ובמינון הנמוך ככל הניתן, ולהקפיד על דיונים מעמיקים עם המטופלים, כך לפי הנחיות עדכניות אודות טיפול בכאב כרוני מטעם ה-Department of Veterans Affairs ו-Department of Defense.
למעשה, ההמלצה הראשונה ממליצה בחום כנגד התחלת טיפול ארוך-טווח באופיואידים במבוגרים עם כאב כרוני. במקום זאת, ההצעה היא להתערבויות לא-תרופתיות או לפחות טיפול בתרופות שאינן אופיואידים.
במסמך מציינים עוד כי אין לשלב בנזודיאזפינים עם אופיואידים, כי חשוב לנקוט באמצעים להפחתת הסיכון וכי יש להקפיד על הפחתת מינון זהירה ופרטנית או אף להפסיק את הטיפול באלו שכבר נוטלים טיפול ארוך-טווח.
ברקע להנחיות מציינים הכותבים כי למרות שההנחיות החדשות מהוות עדכון להנחוית שפורסמו בשנת 2010, למעשה מדובר במהדורה השלישית. השימוש באופיואידים השתנה באופן נרחב מאז שנות התשעים של המאה הקודמת, כאשר החלו לנסח את התכנית להנחיות.
עם זאת, עם הזמן גברה המודעות לנזקים של טיפול באופיואידים וההנחיות משנת 2010 ניסו להתייחס לסוגיות אלו וכעת ניסו המומחים להרחיב את היריעה בנושא זה.
המסמך באורך 198 עמודים מבוסס על סקירת עדויות שפורסמו עד דצמבר 2016 ונועד לספק הנחיות כלליות אודות הגישה הטובה ביותר לניהול מצבים אלו. עם זאת, הכותבים מדגישים כי לא מדובר בסטנדרטים לטיפול, אלא יש לראות בזאת כהמלצה. שיקול הדעת הסופי בנוגע לפרוצדורה קלינית או מהלך טיפול מסוים יקבעו ע”י הרופאים.
הכותבים מסבירים כי הם לא זיהו עדויות רבות לתועלת של טיפול ארוך-טווח באופיואידים ומנגד זיהו עדויות רבות לנזקים של הטיפול. לכן, חלק גדול מהמקרים בהם נקבעו עדויות בדרגת חוזק בינונית שונו לדרגה חזקה.
להלן עיקרי ההמלצות החדשות:
· על רופאים השוקלים טיפול באופיואידים במשך למעלה מ-90 ימים להשלים הערכה חוזרת ודיוןאודות הסיכונים והתועלת עם המטופלים.
· יש להקפיד על גישות להפחתת הסיכון בחולים תחת טיפול ארוך-טווח באופיואידים.
· יש להשלים הערכה לזיהוי הפרעות שימוש באופיואידים.
· יש להקפיד על ניטור תדיר אחר תופעות לוואי אפשריות.
בנוסף, יש להעריך את הסיכון לאובדנות עם התחלת או הארכת טיפול ארוך-טווח בחולים, עם התערבות של הרופאים לפי הצורך.
למרות עדות מוצקה לצורך בהפחתת מינון אופיואידים על-פי הערכת הסיכון וצרכיי המטופלים, אין עדווית מספקות בכדי להמליץ בעד או נגד גישות הפחתת מינון ספציפיות ומשטרי שינוי מינון. במקום זאת, הכותבים מציעים לרופאים להפעיל שיקול דעת בכל מקרה לגופו.
הכותבים מציינים כי בניגוד להנחיות הקודמות, ההנחיות המעודכנות אינן מתבססות מאוד על דעות מומחים אלא כמעט לחלוטין על עדויות בנושא.
מתוך הנחיות ה-VA
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!