צריכה מתונה של אלכוהול מלווה בסיכון מופחת של רק חלק ממחלות לב וכלי דם, ולא כולן, בהשוואה לאי-שתיית אלכוהול כלל או צריכה מופרזת של אלכוהול, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מבריטניה, שפורסמו בכתב העת BMJ.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין צריכת אלכוהול ובין מחלות לב וכלי דם ברזולוציה גבוהה יותר, ע”י הערכת ההתייצגות הראשונית של 12 מחלות כלי דם פריפריים, לבביות, צרברווסקולאריות או בטניות לפי חמש קטגוריות צריכת אלכוהול.
הנתונים מבוססים על מחקר עוקבה שהתבסס על רשומות ממוחשבות, אשפוזים לבתי חולים ותמותה בין השנים 1997-2010 (חציון משך מעקב של שש שנים). החוקרים אספו מידע אודות 1,937,360 מבוגרים (51% נשים), בגילאי 30 שנים ומעלה, ללא מחלות לב וכלי דם בתחילת הדרך.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים 12 ביטויים תסמיניים נפוצים של מחלות לב וכלי דם, כולל אנגינה יציבה כרונית, אנגינה לא-יציבה, אוטם חד של שריר הלב, תמותה עקב מחלת לב כלילית, אי-ספיקת לב, מוות כלילי פתאומי/דום לב, אירוע איסכמי חולף, אירוע מוחי איסכמי, דימום תת-עכבישי ותוך-מוחי, מחלת עורקים היקפית ומפרצת אבי עורקים בטני.
במהלך המעקב תועדו 114,859 חולים עם אבחנה של מחלת לב וכלי דם חדשה. אי-שתיית אלכוהול לוותה בסיכון מוגבר לאנגינה לא-יציבה (יחס סיכון של 1.33), אוטם שריר הלב (1.32), מוות כלילי (1.56), אי-ספיקת לב (1.24), אירוע מוחי איסכמי (1.12), מחלת כלי דם היקפית (1.22) ומפרצת אבי עורקים בטני (1.32), בהשוואה לצריכת אלכוהול מתונה (צריכה של 21/3 ו-14/2 יחידות בגברים ובנשים, בהתאמה).
צריכת אלכוהול מופרזת (מעל הצריכה המקובלת בהנחיות) לוותה בסיכון מוגבר למוות כלילי (יחס סיכון של 1.21), אי-ספיקת לב (1.22), דום לב (1.50) אירוע איסכמי חולף (1.11), אירוע מוחי איסכמי (1.33), דימום תוך-מוחי (1.37) ומחלת עורקים היקפית (1.35), אך לוותה בסיכון מופחת לאוטם שריר הלב (0.88) או אנגינה יציבה (0.93).
החוקרים מסכמים וכותבים כי קיים קשר הטרוגני בין היקף צריכת אלכוהול ובין ההתייצגות של מחלות לב וכלי דם שונות. לממצאים אלו השלכות חשובות בכל הנוגע לייעוץ למטופלים בנושא ומחקרים עתידיים.
BMJ 2017
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!