בקרב חולי סוכרת מסוג 2, בנוכחות ובהעדר מחלה קרדיווסקולארית ידועה, היארעות סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים לא הייתה שונה משמעותית בין חולים שטופלו פעם בשבוע בביידוריון (Exenatide) ובין מטופלים בפלסבו, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עד כה לא היו ידועות ההשפעות הקרדיווסקולאריות של תוספת טיפול חד-שבועי בביידוריון לטיפול הסטנדרטי בחולים עם סוכרת מסוג 2. כעת הם השלימו מחקר במהלכו חולקו באקראי חולים עם סוכרת מסוג 2, עם ובלי מחלה קרדיווסקולארית קודמת, לטיפול בזריקות תת-עוריות של ביידוריון במינון 2 מ”ג או פלסבו תואם, שניתנו פעם בשבוע. התוצא המשולב העיקרי היה הופעה ראשונה של תמותה עקב מחלות לב וכלי דם, אוטם לבבי לא-פטאלי, או אירוע מוחי לא-פטאלי. ההשערה של החוקרים הייתה כי מתן ביידוריון פעם בשבוע יהיה לא-נחות בהשוואה לפלסבו בכל הנוגע לבטיחות הטיפול ועדיף על פלסבו באשר ליעילות הטיפול.
מדגם המחקר כלל 14,752 חולים, כולל 10,782 (73.1%) עם היסטוריה של מחלה קרדיווסקולארית, שהיו במעקב למשך חציון של 3.2 שנים. התוצא העיקרי המשולב תועד ב-839 מבין 7,356 חולים (11.4%; 3.7 אירועים ל-100 שנות-אדם) בקבוצת ההתערבות וב-905 מבין 7,396 חולים (12.2%, 4.0 אירועים ל-100 שנות-אדם) בקבוצת הפלסבו (יחס סיכון של 0.91, 0.83-1.00). בניתוח לפי כוונה לטפל מצאו החוקרים כי מתן ביידוריון פעם בשבוע אינו-נחות בהשוואה לפלסבו בכל הנוגע לבטיחות הטיפול (p<0.001 להעדר-נחיתות), אך לא היה עדיף על פלסבו מבחינת יעילות הטיפול (p=0.06 לעדיפות).
שיעורי תמותה קרדיווסקולארית, אוטם לבבי פטאלי או לא-פטאלי, אירוע מוחי פטאלי או לא-פטאלי, אשפוז בשל אי-ספיקת לב, אשפוז עקב תסמונת כלילית חדה, והיארעות דלקת לבלב חדה, סרטן לבלב, ממאירות מדולארית של בלוטת התריס ואירועים חריגים חמורים, לא היו שונים משמעותית בין שתי הקבוצות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!