הפסקות טיפול בפרוליה מיותרות ועלולות להיות כרוכות בסיכון מסוים בנשים עם אוסטיאופורוזיס (מתוך כנס NAMS)

בנשים עם אוסטיאופורוזיס, הפסקות טיפול תרופתי (Drug Holiday) ב-Denosumab (פרוליה) הן מיותרות ועלולות להיות מסוכנות, כך טוענים מומחים שדנו בנושא במהלך הכנס השנתי מטעם ה-North American Menopause Society.

המומחים מסבירים כי ההשפעה המגנה של ביספוספנטים ופרוליה ניתנת לזיהוי כבר בחודשים הראשונים לאחר התחלת הטיפול ונמשכת כל עוד האישה נוטלת את התרופות. טיפולים אלו מביאים לירידה של 60-70% בסיכון לשברי חוליות, ירידה של 40-50% בסיכון לשברי ירך וירידה של 20-35% בסיכון לשברים לא-חולייתיים.

עם זאת, הסיכון לשבר אטיפי של עצם הירך עולה משני מקרים ל-10,000 חולים לאחר שלוש שנות טיפול בביספוספנטים ל-10 מקרים ל-10,000 מטופלים לאחר 8-10 שנות טיפול. ההגנה מפני שברים והעליה בצפיפות העצם מתחילים להופיע בתוך שנה-שנתיים של טיפול בביספוספנטים.

מהעדויות עולה כי יש מקום להפסקות טיפול לאחר 2-3 שנות טיפול ב-Alendronate (פוסלאן) ו-Zoledronic Acid (אקלסטה), אך מאחר והשפעת הטיפול ב-Risedronate (אקטונל) נעלמת מהר יותר, יש לבחון טיפול זה לאחר שנה אחת.

מנתוני מחקר FREEDOM לאחר עשר שנים עלה כי טיפול בפרוליה לווה בעליה פרוגרסיבית בצפיפות העצם לאורך כל עשר שנות המחקר, עם יציבות בסיכון לשברי חוליות במהלך שנים אלו וירידה פרוגרסיבית בשברים באתרים אחרים ככל שהטיפול ניתן לפרק זמן ארוך יותר.  בנוסף, לא תועדה עליה בסיכון לאירועים חריגים במהלך השנים.

עם זאת, מחקרים הדגימו ירידה מיידית וחדה בצפיפות העצם לאחר הפסקת הטיפול בפרוליה.

לטענת המומחים, הן ביספוספנטים והן פרוליה מהווים טיפולים הולמים בטווח הארוך, אך אין צורך בהפסקות טיפול בפרוליה מאחר וההשפעות המגנות נעלמות מיד לאחר הפסקת התרופה. למעשה, בעקבות מחקר בו 24 חולים אובחנו עם שבר חוליות 3-18 חודשים לאחר הפסקת טיפול בפרוליה  עלה חשש מפני ריבאונד של הסיכון לשברים, בדומה למצב המתואר לאחר הפסקת טיפול באסטרוגן.

לדברי המומחים, על חולים ורופאים להבין כי אוסטיאופורוזיס, בדומה ליתר לחץ דם ומחלות כרוניות אחרות, דורש תכנית טיפול ארוכת-טווח. הרעיון בו ניתן לטפל בנשים לתקופת זמן קצרה ולאחר מכן לא נדרש עוד טיפול, אינו אלא תקוות שווא. הם מדגישים כי ישנן עדויות מאוד ברורות כי תרופות אלו הן די יעיליות בהגנה על חולים מפני שברי ירך וחוליות שני סיבוכים הרסניים.

מתוך כנס NAMS

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

מקור: Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/09/2026

המחקר בדק שתי שאלות מרכזיות: האם בקרב חולי סוכרת מסוג 2, נוכחות של גאוט (Gout) קשורה לסיכון מוגבר להתפתחות רטינופתיה סוכרתית (DR) וסיבוכיה? והאם בחולי גאוט שכבר סובלים מרטינופתיה סוכרתית מתקדמת, טיפול להורדת חומצה אורית (ULT) עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים מסכני ראייה?

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן