ישיבה ממושכת מלווה בסיכון מוגבר לאטרופיה מוחית (PLOS ONE)

ישיבה לפרקי זמן ממושכים  בגיל העמידה נקשרה במחקר חדש עם אטרופיה מוחית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם במהלך חודש אפריל בכתב העת PLoS One. על-בסיס בדיקות MRI, החוקרים מצאו כי התנהגות יושבנית הינה גורם מנבא משמעותי להידקקות של ה-MTL (Medial Temporal Lobe) ותתי המבנים שלה. יתרה מזאת, פעילות גופנית, גם בדרגות הגבוהות ביותר, לא מנעה את ההשלכות השליליות של ישיבה ממושכת.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אטרופיה של ה-MTL מופיעה עם הגיל ומובילה להפרעה בזיכרון אפיזודי. קיימת קורלציה בין כושר אירובי ובין הנפח הכולל של ההיפוקמפוס, אזורי חשוב לתפקוד זיכרון בתוך ה-MTL. עם זאת, אין מחקרים רבים אודות הקשר בין התנהגות יושבנית ובין שלמות מרכיבי ה-MTL.

במחקר הנוכחי בחנו החוקרים את הקשר בין עובי ה-MTL ותתי האזורים של האונה (CA1, CA23DG, Fusiform Gyrus, Subiculum, Parahippocampal, Perirhinal ו-Entorhinal), פעילות גופנית והתנהגות יושבנית.

מדגם המחקר כלל 35 מבוגרים ללא-דמנציה בגיל העמידה ומעלה (25 נשים, 10 גברים, גילאי 45-75 שנים). החוקרים התבססו על שאלון International Physical Activity Questionnaire לקשישים, המכמת את דרגת הפעילות הגופנית, ושאלו על מספר השעות הממוצע בו ישבו בכל יום. כל המשתתפים השלימו בדיקת MRI ברזולוציה גבוהה בסורק 3T, המאפשר הערכה מדויקת של ה-MTL.

לאחר תקנון לגיל, החוקרים מצאו מתאם שלילי בין העובי הכולל של אזור ה-MTL ובין שעות הישיבה ביום. מניתוח תתי-אזורים באזור ה-MTL עלה  מתאם שלילי בין מספר שעות הישיבה ביום ובין עובי אזורי ה-Parahippocampal, Entorhinal Cortex ו-Subiculum.

לא זוהתה קורלציה משמעותית בין דרגת פעילות גופנית ובין עובי אזור ה-MTL.

החוקרים כותבים כי אעפ”י שמדובר בממצאים מוקדמים, הנתונים מרמזים כי התנהגות יושבנית יותר מלווה בעובי קטן יותר של אזור ה-MTL. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לבחון את המנגנונים, כמו גם את היעילות של הפחתת התנהגות יושבנית על הקשר הנ”ל.

PLOS ONE. Published online April 12, 2018

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|08/11/2026

מחקר זה נועד להשוות באופן שיטתי את התוצאות הקליניות והבטיחות של שליפה מכנית לעומת טיפול תרופתי שמרני בלבד באוכלוסיית ילדים עם חסימת כלי דם גדולים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן