ישיבה ממושכת מלווה בסיכון מוגבר לאטרופיה מוחית (PLOS ONE)

ישיבה לפרקי זמן ממושכים  בגיל העמידה נקשרה במחקר חדש עם אטרופיה מוחית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם במהלך חודש אפריל בכתב העת PLoS One. על-בסיס בדיקות MRI, החוקרים מצאו כי התנהגות יושבנית הינה גורם מנבא משמעותי להידקקות של ה-MTL (Medial Temporal Lobe) ותתי המבנים שלה. יתרה מזאת, פעילות גופנית, גם בדרגות הגבוהות ביותר, לא מנעה את ההשלכות השליליות של ישיבה ממושכת.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אטרופיה של ה-MTL מופיעה עם הגיל ומובילה להפרעה בזיכרון אפיזודי. קיימת קורלציה בין כושר אירובי ובין הנפח הכולל של ההיפוקמפוס, אזורי חשוב לתפקוד זיכרון בתוך ה-MTL. עם זאת, אין מחקרים רבים אודות הקשר בין התנהגות יושבנית ובין שלמות מרכיבי ה-MTL.

במחקר הנוכחי בחנו החוקרים את הקשר בין עובי ה-MTL ותתי האזורים של האונה (CA1, CA23DG, Fusiform Gyrus, Subiculum, Parahippocampal, Perirhinal ו-Entorhinal), פעילות גופנית והתנהגות יושבנית.

מדגם המחקר כלל 35 מבוגרים ללא-דמנציה בגיל העמידה ומעלה (25 נשים, 10 גברים, גילאי 45-75 שנים). החוקרים התבססו על שאלון International Physical Activity Questionnaire לקשישים, המכמת את דרגת הפעילות הגופנית, ושאלו על מספר השעות הממוצע בו ישבו בכל יום. כל המשתתפים השלימו בדיקת MRI ברזולוציה גבוהה בסורק 3T, המאפשר הערכה מדויקת של ה-MTL.

לאחר תקנון לגיל, החוקרים מצאו מתאם שלילי בין העובי הכולל של אזור ה-MTL ובין שעות הישיבה ביום. מניתוח תתי-אזורים באזור ה-MTL עלה  מתאם שלילי בין מספר שעות הישיבה ביום ובין עובי אזורי ה-Parahippocampal, Entorhinal Cortex ו-Subiculum.

לא זוהתה קורלציה משמעותית בין דרגת פעילות גופנית ובין עובי אזור ה-MTL.

החוקרים כותבים כי אעפ”י שמדובר בממצאים מוקדמים, הנתונים מרמזים כי התנהגות יושבנית יותר מלווה בעובי קטן יותר של אזור ה-MTL. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לבחון את המנגנונים, כמו גם את היעילות של הפחתת התנהגות יושבנית על הקשר הנ”ל.

PLOS ONE. Published online April 12, 2018

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן