חוקרים מניו-יורק מדווחים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Nature Communications על נתונים חדשים מהם עולה כי קיימת חפיפה בפרופיל האפיגנטי של דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) ובין הפרופיל האופייני למחלת הנטינגטון, ממצאים העשויים לסלול את הדרך ליעדי טיפול חדשים.
מחקר אפיגנטי מתמקד בזיהוי שינויים במבנה גנים, ללא שינוי נלווה בהכרח ברצף הדנ”א עצמו. אפיגנטיקה הפכה חשובה מאוד בהבנת מחלות רבות, מאחר ושינויים אפיגנטיים עשויים לנבוע מגורמים סביבתיים, כולל זקנה, פעילות ואורחות חיים.
החוקרים בחנו את הפרופיל האפיגנטי באמצעות תאים ממפרקים של חולי דלקת מפרקים שגרונית לזיהוי שינויים אפיגנטיים ייחודיים. הערכת כרומטין, מתילציה של דנ”א, ביטוי רנ”א ושינויי היסטון הובילה לכמות נתונים רבה שנבחנה לזיהוי משלבים אפיגנטיים בגנים של חולים עם דלקת מפרקים שגרונית וזיהוי מסלולי מעבר אותות בתאים באוכלוסיית חולים.
מההערכה מקיפה של הפרופיל האפיגנטי של תאים מחולי דלקת מפרקים שגרונית והשינויים האפיגנטיים שזוהו בהם עולה כי קיים פרופיל אפיגנטי דומה באזורים בהם תאי דלקת מפרקים שגרונית מלווים במעצמים (Enhancers) ומקדמים (Promoters) פעילים, כמו גם רצפים קושרי גורמי שעתוק. ממצאים אלו היו דומים לאלו שתועדו במחלת הנטינגטון, מחלה גנטית פטאלית, שאינה ניתנת לריפוי.
Nat Comm 2018
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!