מניתוח נתוני מחקר PURE (Prospective Urban Rural Epidemiology) השנוי במחלוקת, עלה כי לא כל החולים נדרשים לצמצם צריכת מלח בתזונה בכדי להפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם. במאמר שפורסם בכתב העת Lancet מדווחים החוקרים כי צריכת נתרן לוותה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם ואירועים מוחיים רק בקהילות בהן הצריכה הממוצעת עלתה על 5 גרם נתרן ביום.
מדגם המחקר כלל 95,767 משתתפים מ-369 קהילות, אשר השלימו הערכה של לחץ הדם ו-82,544 משתתפים מ-255 קהילות, אשר השלימו מעקב להערכת תוצאים קרדיווסקולאריים (חציון מעקב של כ-8 שנים).
החוקרים מדווחים כי ב-82 מבין 103 קהילות בסין תועדה צריכת נתרן ממוצעת של מעל 5 גרם ביום, בעוד שבמדינות אחרות, 224 מבין 266 קהילות (84%) צרכו נתרן בכמות ממוצעת של 3-5 גרם ביום.
מניתוח הנתונים עלה כי לחץ הדם הסיסטולי הממוצע עלד ב-2.86 מ”מ כספית לכל עליה של 1 גרם בצריכת הנתרן הממוצעת, אך קשרים חיוביים תועדו רק בקהילות בשליש העליון של צריכת נתרן (P<0.0001). הקשר הנ”ל בין צריכת נתרן ממוצעת ובין אירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים היה לא-לינארי בשל קשר שלילי מובהק בשליש התחתון של צריכת נתרן (שליש תחתון: פחות מ-4.43 גרם/יום, צריכה ממוצעת של 4.04 גרם/יום, שינוי של 1.0- אירועים ל-1,000 שנים), העדר קשר בשליש האמצעי (שליש אמצעי:4.43-5.08 גרם/יום, צריכה ממוצעת של 4.70 גרם/יום, שינוי של 0.24 אירועים ל-1,000 שנים) וקשר חיובי, אך לא-מובהק בשליש העליון (צריכה של מעל 5.08 גרם/יום, צריכה ממוצעת של 5.75 גרם/יום, שינוי של 0.37 אירועים ל-1,000 שנים).
החוקרים זיהו קשר בולט עם אירועים מוחיים בסין (צריכה ממוצעת של נתרן של 5.58 גרם/יום, 0.42 אירועים ל-1,000 שנים), בהשוואה למדינות אחרות (4.49 גרם/יום, 0.26- אירועים).
כל התוצאים הקרדיווסקולאריים המג’וריים פחתו עם הגדלת צריכת אשלגן בכל המדינות.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מממצאי המחקר עולה כי ייתכן ויש מקום לשקול גישות להגבלת צריכת נתרן באזורים בהם צריכת הנתרן גבוהה משמעותית מהמומלץ, כאשר המלצה זו עשויה שלא להיות הולמת לאוכלוסיות אחרות.
Lancet 2018; 392:496-506
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!