מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Addiction Psychiatry, עולה כי בצעירים עם הפרעות שימוש בחומרים תחת טיפול, קיים סיכון מוגבר למינון-יתר בנוכחות היסטוריה של שימוש תוך-ורידי בסמים או הפרעות במצב הרוח. החוקרים קוראים לעקוב מקרוב אחר אוכלוסיות חולים אלו לזיהוי מקרים של מינון-יתר, בפרט בשנה הראשונה לאחר פנייתם לקבלת טיפול רפואי.
לזיהוי גורמי סיכון למנת-יתר באוכלוסיה זו, החוקרים השלימו סקירה שיטתית רטרוספקטיבית, שכללה את כל הרשומות הרפואיות של חולים בגילאי 16-26 שנים, אשר השלימו הערכה בתכנית אמבולטורית לטיפול בהפרעות שימוש בחומרים, בתקופה שבין ינואר 2012 ועד יוני 2013, אשר המשיכו לקבלת טיפול.
להעשרת המדגם, החוקרים כללו חולים שלקחו חלק באותה תכנית עם היסטוריה ידועה של מינון-יתר פטאלי בין נובמבר 2013 ועד אוגוסט 2016. בעקבות הכללת חולים אלו, הם הצליחו לזהות גורמים שונים הקשורים עם מנת-יתר קטלנית ולא-קטלנית.
מינון-יתר הוגדר בנוכחות שימוש בחומרים ללא כוונה אובדנית, אשר לווה בליקוי משמעותי במצב ההכרה, או צריכה של חומר שדווחה כניסיון אובדני.
בסיכומו של דבר, 127 מבין 200 משתתפים קיבלו טיפול לאחר הערכה ראשונית. גיל המשתתפים הממוצע עמד על 20 שנים. מבין אלו, בעשרה מקרים תועדה מנת-יתר קטלניצ ובעשרה תועדה מנת-יתר לא-קטלנית. מרבית המקרים של מינוני-יתר (85%) תועדו במהלך השנה הראשונה לאחר ההערכה הראשונית.
בהשוואה לאלו ללא היסטוריה של מינון-יתר, באלו עם היסטוריה זו תועד סיכוי גבוה יותר משמעותית להיסטוריה קודמת של שימוש תוך-ורידי בסמים (יחס סיכויים של 36.5) והפרעות מצב רוח לא-ספציפיות (יחס סיכויים של 4.51).
החוקרים קוראים להקפיד על מעקב הדוק אחר אוכלוסיות אלו בסיכון למינוני-יתר מסוכנים, עם ביקורים תכופים יותר וניסיון לשלב אותם בטיפול שלהם.
מתוך כנס ה-AAAP
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!