הערכת נזק מוחי ונפח המוח לאחר הרחבת חדרים משנית לדימום בפגים (Journal of Pediatrics) והערות עורך נאונטולוגיה , ד”ר ברזילי

במאמר שפורסם בכתב העת The Journal of Pediatrics מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, המספקים עדויות נוספות התומכות בהשפעה החיובית של התערבות מוקדמת בפגים עם הרחבת חדרים לאחר דימום. מהנתונים עלה כי סף גבוה להתערבות לווה בנזק מוחי נרחב יותר ונפח חדרים גדול יותר.

במסגרת מחקר ELVIS (Early vs Late Ventricular Intervention Study) ביקשו החוקרים לערוך השוואה בין התערבות מוקדמת ומאוחרת להרחבת חדרים משנית לדימום ולקבוע את היקף הנזק המוחי ונפח החדרים באמצעות בדיקת MRI מותאמת לגיל במועד.

מדגם המחקר כלל 126 פגים, אשר נולדו לאחר עד 34 שבועות היריון עם אבחנה של הרחבת חדרים לאחר-דימום. המשתתפים חולקו באקראי לקבוצת סף נמוך להתערבות (אינדקס חדרי של מעל אחוזון 97 ורוחב קרן קדמית של מעל 6 מ”מ) או סף גבוה (אינדקס חדרי של מעל אחוזון 97 + 4 מ”מ ורוחב קרן קדמית של מעל 10 מ”מ). ב-88 מהפגים הללו (80%) בהם הושלמה בדיקת ההדמיה, קבעו החוקרים את מדד Kidokoro Global Brain Abnormality Score ואת יחס קרן אוקסיפיטאלית ופרונטאלית.

מדד Kidokoro הכולל ב-44 הפגים בקבוצת סף נמוך להתערבות היה נמוך יותר, בהשוואה ל-44 הפגים בהם נקבע סף גבוה להתערבות (חציון של 8 לעומת 12 נקודות, בהתאמה; p<0.001). בשיעור גבוה יותר של פגים בקבוצת סף נמוך להתערבות תועד מדד תקין או מעט מוגבר, כאשר בקרב פגים בקבוצת סף גבוה תועד שיעור גבוה יותר של מדד מוגבר באופן מתון או מוגבר מאוד (46% לעומת 11% ו-89% לעומת 54%, בהתאמה; p=0.002).

היחס בין הקרן האוקסיפיטאלית והפרונטאלית היה קטן יותר בקבוצת הפגים בסף נמוך להתערבות (חציון של 0.42), בהשוואה לאלו בקבוצת סף גבוה להתערבות (חציון של 0.48; p=0.001). נפחי נוזל השדרה בחדר ניתנים היו לחישוב ב-47 פגים והיו קטנים יותר בקבוצת סף נמוך (p=0.03).

החוקרים מסכמים וכותבים כי בפגים עם הרחבת חדרים לאחר-דימום, הנזק המוחי ונפח החדרים היו נרחבים יותר באלו בקבוצת סף גבוה לעומת סף נמוך. ממצאים אלו תומכים בהשפעות החיוביות של התערבות מוקדמת במקרים של הרחבת חדרים לאחר-דימום.

Journal of Pediatrics, 2019 March 13

הערות עורך נאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי:

ממחקר זה וממחקרים אחרים נראה כי לגישה האגרסיבית יותר בטיפול בהרחבת חדרי המח לאחר דימום ישנם תוצאים טובים יותר. במחקר זה בסף ההתערבות הטיפולית הנמוך יותר הנזק המוחי כפי שנמדד ב-US היה נמוך יותר מאשר בסף הטיפול הגבוה יותר.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן