מתוצאות המחקר הראשון מסוגו עולה כי לנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים (Nonsteroidal Anti-Inflammatory Drugs, או NSAID) חשיבות משמעותית לקשר בין אוסטיאוארתריטיס ובין מחלות לב וכלי דם, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Arthritis & Rheumatism.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להבין את התרומה של נוגדי-דלקת שאינם סטרואידים לסיכון המוגבר למחלות לב וכלי דם בקרב חולים עם אוסטיאוארתריטיס. המחקר התבסס על נתונים מקולומביה הבריטית בקנדה ומבין מדגם של 720,055 תושבים החוקרים יצרו מדגם תואם בגיל ומין של 7,743 חולים עם אוסטיאוארתריטיס ו-23,229 ביקורות ללא מחלת המפרקים. הם השלימו ניתוח סטטיסטי להערכת הסיכון להתפתחות מחלת לב וכלי דם (תוצא עיקרי) כמו גם מחלת לב איסכמית, אי-ספיקת לב ואירוע מוחי (תוצאים משניים). להערכת ההשפעה של נוגדי-דלקת שאינם סטרואידים על הקשרים הללו, הם התבססו על נתוני PharmaNet לזיהוי טיפול בתרופות אלו.
מהתוצאות עולה כי בקרב חולים עם אוסטיאוארתריטיס תועד סיכון מוגבר להתפתחות מחלות לב וכלי דם, בהשוואה לאלו ללא אוסטיאוארתריטיס. לאחר תקנון למדד מסת גוף, יתר לחץ דם, סוכרת, היפרליפידמיה, מחלת ריאות חסימתית-כרונית ומדד Romano לתחלואה נלווית, יחס הסיכון המתוקן עמד על 1.23 (רווח בר-סמך 95% של 1.17-1.28).
מהנתונים עולה כי יחס הסיכון המתוקן לאי-ספיקת לב עמד על 1.42 (רווח בר-סמך 95% של 1.33-1.51), יחס הסיכון המתוקן למחלת לב איסכמית עמד על 1.17 (רווח בר-סמך 95% של 1.10-1.26) ויחס הסיכון לאירוע מוחי עמד על 1.14 (רווח בר-סמך 95% של 1.07-1.22).
מניתוח הנתונים עלה כי שימוש בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים היה אחראי לכ-41% מההשפעה הכוללת של אוסטיאוארתריטיס של הסיכון המוגבר למחלות לב וכלי דם. באשר לתוצאים המשניים במחקר, הטיפול בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים תרם ל-23% מהסיכון לאי-ספיקת לב, 56% מהסיכון למחלת לב איסכמית ו-64% מהסיכון לאירוע מוחי.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר הנוכחי תומכים בחשיבות נוגדי-דלקת שאינם סטרואידים בסיכון המוגבר למחלות לב וכלי דם באוכלוסיית החולים עם אוסטיאוארתריטיס.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!