הודעת סיגמא: קוצב וגאלי חדש ומתקדם מדגם SENTIVA

רופא/ה נכבד/ה,

אנחנו שמחים לבשר לך שקוצב ה-VNS(Vagal Nerve Stimulation)החדשני והמתקדם ביותר מדגם ה-SenTiva זמין כעת גם בישראל לחולי אפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי.

הטיפול ב-VNS בדגם ה-SenTiva כולל את כל 3 מנגנוני הטיפול המוכרים כיום ב-VNS (דגם ה- SR) קרי, טיפול קבוע, הפעלת מגנט ומנגנון הזיהוי והטיפול האוטומטי.

Sentiva

דגם ה-SenTiva מכיל תכונות נוספות חשובות ומשמעותיות למטופלים לשיפור היעילות והבטיחות של הטיפול ב-VNS כגון:

  • דגם ה-SenTiva קטן ב- 50% מדגם ה-106 שהושתל עד כה– הגודל הקטן משפר פרופיל בטיחותי, מפחית סיכוי לזיהום ולחץ על החתך הניתוחי, חשוב ונכון יותר לילדים קטנים, ומשמעותי יותר למראה האסטטי. למרות ההקטנה משמעותית בגודל הפיזי של הקוצב, הצפי הוא להפחתה של כ 20% בלבד באורך חיי הסוללה.

  • לדגם ה-SenTiva יכולת “העלאת פרמטרים אוטומטית”– תכונה זה עשויה לבטל לחלוטין או לצמצם מאד את מספר ביקורי הרופא של המטופל בחודשים הראשונים לאחר ההשתלה לצורך העלאת עוצמת הטיפול למצב היציב.  עובדה זו תקל מאד הן על המטופל ומשפחתו והן על עומס התורים במרפאות האפילפסיה.

  • עוצמות טיפול שונות בשעות שונות במהלך שעות היממה (מודל “יום-לילה”)– ניתן לתכנת מראש את דגם ה-SenTiva להפעלה בפרמטרים שונים במהלך שעות היממה. תכונה זו מאפשרת לשפר את יעילות הטיפול ע”י תכנות מראש בטיפול אינטנסיבי יותר בשעות בהן יש תדירות התקפים גבוהה וטיפול מתון יותר בכל שאר היממה. בנוסף,תכונה זו עשויה להפחית ת”ל למטופלים מסויימים (ע”י הפחתת עוצמות בשעות בהן יש בדר”כ פחות התקפים)

  • יכולת מעקב אחר מגמות ואירועים חריגים– דגם ה-SenTiva מאפשר לרופא המטפל מעקב אחר המגמות התקופתיות של הטיפול האוטומטי באופן גרפי באמצעות הטאבלט. כך ניתן להבין טוב יותר את אופי ההתקפים ומגמתם. בנוסף, לדגם זה קיימת מערכת זיהוי של אירועים חריגים ומסוכנים במהלך היום כגון ברדיקרדיות חריגות ותנוחת prone לאחר התקף, שמסייעת בזיהוי מטופלים בעלי סיכון גבוה ל-SUDEP.

  • מערכת תכנות חדישה ומתקדמת– לדגם ה-SenTiva מערכת תכנות מתקדמת הכוללת שרביט אלחוטי וטבלט תכנות ידידותית, נוחה ומהירה יותר ממערכת התכנות הקודמת.

  • ניתן כבר להציע את הטיפול ב-SenTiva על יתרונותיו למטופלים מתאימים וכן להפנות מטופלים עם דגמי VNS ישנים יותר (שעשויים לדעתכם לקבל יעילות טיפול גבוהה יותר) להחלפה לדגם ה-SenTiva.

    מצ”ב עלון לרופא.

    מכיוון שדגם 106 (AspireSR) ממשיך להיות משווק וזמין במקביל ל-SENTIVA, ההחלטה על דגם ה-VNS המתאים לכל מטופל/ת נתון לשיקולך הקליני.

    למידע נוסף –http://info.e-med.co.il/vns

    בברכה,

    www.sigma-hc.co.il

    תגובות רוצה להצטרף לדיון?

    אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

    מאמרים

    בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

    בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

    מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
    ד"ר דוד אוריון
    ד"ר דוד אוריון
    אין תגובות|29/10/2026

    הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

    הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

    הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

    מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
    פרופ' יוסף אלידן
    פרופ' יוסף אלידן
    אין תגובות|21/10/2026

    מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

    השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

    השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

    מקור: JNIS
    ד"ר דוד אוריון
    ד"ר דוד אוריון
    אין תגובות|20/10/2026

    המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

    יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

    יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

    מקור: NEJM
    ד"ר דוד אוריון
    ד"ר דוד אוריון
    אין תגובות|14/10/2026

    המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

    כניסת צוות רפואי

    הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

    לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

    עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן