עדיפות לניתוח עורקי תרדמה על הכנסת תומכנים בחולים מבוגרים וללא תסמינים (מתוך כנס ה-ISC)

בחולים מבוגרים ואסימפטומטים עם היצרות חמורה של עורקי תרדמה ישנה עדיפות לניתוח עורקי תרדמה, בהשוואה להכנסת תומכנים לעורקי התרדמה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך כנס ה-International Stroke Conference.

החוקרים בחנו את הנתונים אודות חולים אסימפטומטים ממחקר CREST (Carotid Revascularization Endarterectomy Versus Stenting Trial), אשר כלל 1,181 משתתפים אסימפטומטים (כמחצית מכלל המשתתפים במחקר) וכן 1,453 משתתפים ממחקר ACT 1cularization Endarterectomy Versus Stenting Trial התרדמה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו באוכלוסיית החולים עם מחל, אשר כלל רק משתתפים אסימפטומטים, עד גיל 79 שנים. מאחר וסף הגיל במחקר ACT 1 נקבע על 79 שנים, החוקרים התמקדו רק ב-1,091 המשתתפים האסימפטומטים ממחקר CREST מתחת לסף גיל זה.

לפיכך, המדגם הסופי כלל 2,544 משתתפים, מהם 1,637 חולים לאחר הכנסת תומכנים ו-907 חולים לאחר ניתוח עורקי תרדמה (לאור יחס 3:1 במחקר ACT 1). בחלוקה לפי גיל, 30% מהמשתתפים במחקר היו מתחת לגיל 65 שנים, 54% היו בגילאי 65-74 שנים, 16% היו בגילאי 75-79 שנים.

התוצא העיקרי היה היארעות משולבת של אירוע מוחי סביב פרוצדורה, אוטם לבבי, או תמותה, עם היארעות אירוע מוחי באותו צד במהלך 4 שנות מעקב לאחר הפרוצדורה. בקרב משתתפים לאחר הכנסת תומכנים, התוצא תועד ב-9% מהחולים בגילאי 75-79 שנים וב-3% מאלו מתחת לגיל 65 שנים עם יחס סיכון מובהק סטטיסטית של 2.69. מנגד, היארעות התוצא העיקרי בחולים בגילאי 65-74 שנים הייתה גבוהה יותר ב-30% בלבד, בהשוואה לאלו מתחת לגיל 65 שנים, הבדל שלא היה מובהק סטטיסטית.

בחולים לאחר ניתוח עורקי תרדמה לא תועד קשר דומה בין הגיל ובין התוצא העיקרי. היארעות התוצא העיקרי בחולים אלו הייתה די דומה ונעה סביב 3.5%, ללא תלות בגיל החולה.

מניתוח משני שכלל גיל כמשתנה רציף עלה כי מגיל 73-75 שנים חלה עליה חדה בסיכון בחולים לאחר השתלת תומכנים לעורקי התרדמה, בהשוואה לחולים לאחר ניתוח עורקי תרדמה. עד גיל 72 שנים, שיעור התוצא העיקרי היה די דומה ללא תלות בסוג הפרוצדורה, אך הסיכון לסיבוכים עלה באופן חד החל מגיל 75 שנים, כך שבגיל 79 שנים, שיעור התוצא העיקרי היה גבוה ב-300% בחולים לאחר הכנסת תומכנים לעורקי התרדמה, בהשוואה לניתוח עורקי התרדמה.

החוקרים מזהירים כי ניתוח הנתונים כלל רק 115 אירועים ולכן שיעורי ההיארעות אינם מדויקים וכי הנתונים הללו משקפים את התוצאות בחולים שטופלו לפני למעלה מעשר שנים.  למרות הצורך בנקיטת משנה זהירות בפרוש הממצאים, החוקרים סבורים כי הממצאים מעידים שוב על הרושם השגוי אודות תוצאות פרוצדורות הכנסת תומכנים לעורקי התרדמה בקשישים.

מתוך כנס ה-ISC

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן