הנחיות ה-American Thyroid Association (ATA) לטיפול בממאירות פפילארית של בלוטת התריס, התומכות בהפחתת עצימות הטיפול בחולים עם ממאירות בסיכון נמוך, השפיעו באופן משמעותי על גישת הטיפול של רופאים רבים, כאשר להמלצות בעלות מסר חזק יותר הייתה השפעה גדולה יותר, כך כותבים מומחים בכתב העת JAMA Otolaryngology Head & Neck Surgery.
שיעורי כריתת חצי בלוטת תריס במקרים של גידולים בגודל של עד 1 סנטימטר עלו בשיעור קטן מאוד, מ-20.5% בשנת 2008 ל-26.9% בשנת 2019. במהלך אותו פרק זמן, נרשמה ירידה בשיעורי כריתה מלאה של בלוטת התריס מ-18.9% ל-7.1%.
בשנת 2009, ה-ATA ביטל את ההמלצה לאבלציה של יוד רדיואקטיבי לטיפול בגידולים קטנים מ-1 ס”מ ותמך בהסרת חצי בלוטת תריס כטיפול מספק. ההנחיות לא קבעו המלצה חזקה כנגד כריתה מלאה של בלוטת התריס. בחולים עם גידולים בגודל 1-4 ס”מ, ההנחיות קבעו המלצה חזקה לכריתת חצי בלוטת תריס או כריתה מלאה של בלוטת התריס, ללא טיפול ביוד רדיואקטיבי, כגישה מספקת לחולים אלו.
עם זאת, בשנת 2016, 83.1% מהחולים עדיין הופנו לניתוח לכריתה מלאה של בלוטת התריס, עם או ללא יוד רדיואקטיבי, למרות ההמלצות להפחתת ניתוח נרחב יותר ושימוש ביוד רדיואקטיבי.
מהערכת הנתונים אודות חולים עם גידולים קפילאריים של בלוטת התריס בגודל של עד 2 ס”מ במאגר SEER (Surveillance, Epidemiology and End Results) לפני ואחרי פרסום ההנחיות בשנת 2009 עלה כי לפרסום ההנחיות, הניסוחים וחוזק ההמלצות השפיעו רבות על גישת הטיפול.
עוד זוהתה מגמה של הפחתת עצימות טיפול כנגד גידולים גדולים יותר, כאשר להמלצות בעלות ניסוחים חד-משמעיים הייתה השפעה גדולה יותר. שיעור ניתוחים לכריתת חצי בלוטת תריס עלה מ-5.7% בשנת 2008 ל-11.4% בשנת 2016 ושיעורי כריתה מלאה של בלוטת התריס וטיפול ביוד רדיואקטיבי ירדו מ-34.6% בשנת 2008 ל-21.9% בשנת 2016. בנוסף, שיעורי כריתה מלאה של בלוטת התריס ללא טיפול ביוד רדיואקטיבי עלו מ-59.7% בשנת 2008 ל-66.7% בשנת 2016.
בשנת 2015 פרסם ה-ATA הנחיות מעודכנות שהמליצו על הפחתה נוספת בעצימות הטיפול בחולים עם מחלה בסיכון נמוך, אך עדיין אין נתונים ברמת האוכלוסיה על ההשפעות של הנחיות אלו.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!