הערכת צפיפות המינראלים של העצם באמצעות בדיקת DXA (Dual Energy X-ray Absorptiometry) משמשת להערכת הסיכון לשבר שברירי (Fragility Fracture) לפני אבחנה של שבר. במאמר דעה שפורסם באתר MedPage Today דנים מומחים בנושא הגדרת מטופלים בסיכון מוגבר לשבר שברירי.
מומחים רבים מבינים כי צפיפות העצם אינה מהווה מדד לנפח וכי ההגדרה שנבחרה לזיהוי חולים בסיכון מוגבר לשברים מתעלמת מאחד משלושה ממדים של העצם: המדד הורטיקאלי המקביל לקרן המדידה. בנוסף, הטכנולוגיות התחרות השונות המשמשות להערכת צפיפות העצם מספקות תוצאות שונות באותו נבדק.
המהימנות של תוצאת בדיקת DXA זכתה לביקורות. ניסוי פשוט אך משכנע מאוד ערך השוואה בין תוצאת BMD לפי בדיקת DXA של החוליות של 53 נבדקים אל מול הצפיפות בפועל בגרם/סמ3 ומצא כי הצפיפויות בפועל היו שונות בהיקף של 24-139% מהתוצאות שהתקבלו בבדיקת DXA.
עם זאת, בדיקת DXA עשוי לשמש ככלי עזר וסמן לסיכון, למרות שמדובר במספר ייצוגי, גם אם אינו מדויק. בסופו של דבר, הצורך הוא להשלים הערכה של הסיכון לעצמות בגוף האדם. המומחים מציינים כי שני מחקרים לא תמכו באפשרות זו. בשנת 2003 פורסם מחקר שדיווחו על הקשר בין צפיפות העצם המרכזית בבדיקת DXA ובין שיעורי היארעות שברים ב-9,704 נשים בגילאי 65 שנים ומעלה ולאורך 8.5 שנים. המחקר כלל גם את הקשר להיארעות שברים של מדידת BMD על-בסיס בדיקת אולטרה-סאונד. במחקר זה, הסיכון המיוחס הממוצע הקשר של היסטוריית שברים עם צפיפות עצם בטווח אוסטיאופורוזיס עמד על 15%.
המחקר השני תיעד שונות נרחבת בין הגדרת אוסטיאופורוזיס לפי בדיקת DXA ובין היארעות שברים. מחקר זה בחן נתונים שהתבססו על בדיקת אולטרה-סאונד והחוקרים הגיעו למסקנה דומה. מבין קרוב ל-150,000 נשים לאחר-מנופאוזה, רק 18% מאלו עם אוסטיאופורוזיס לפי הגדרת ארגון הבריאות העולמי אובחנו עם שברים. יתר 82% השברים היו בנשים עם צפיפות עצם טובה יותר. בדומה למחקר המוקדם, היארעות שברים הייתה גבוהה יותר בקבוצה הקטנה של נשים עם אוסטיאופורוזיס, אך מספר השברים היה הרבה יותר גדול באלו עם צפיפות עצם טובה מזו המגדירה אוסטיאופורוזיס.
לאור זאת, עולה השאלה מהן ההשלכות האפשריות של מתן טיפול תרופתי לאלו עם מדד T-Score של 2.5- או פחות. מהעדויות עולה כי ב-82% מהמטופלים הללו, טיפול בתרופות בעלות נזק אפשרי, אינו מסייע במניעת שברים.
עם זאת, במידה ומחליטים לזנוח את ההמלצה של ארגון הבריאות העולמי, כיצד ניתן לזהות את אלו בסיכון לשברים? המומחים סבורים כי התשובה היא כי יש לשוב להערכת הסיכון שקדמה לשנת 1994, בה ארגון הבריאות העולמי קבע את המלצתו. המשמעות היא כי יש להתבסס על ההיסטוריה האישית.
לבדיקת DXA יש חשיבות אחת עיקרית, הסריקות העוקבות, בעיקר במידה ומבוצעות באמצעות אותו מכשיר, מספקות כלי המעיד על יציבות או הידרדרות צפיפות העצם ולכן מספק בסיס הגיוני להחלטות טיפוליות.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!