מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Medicine עולה כי ניתוח כריתת כיס מרה עשוי להביא לעליה בסיכון לאוטם לבבי בצעירים ללא סוכרת.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הסיכון למחלת לב בחולים לאחר כריתת כיס מרה. הם השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שהתבסס על נתוני National Health Insurance Service בדרום קוריאה וזיהו 146,928 חולים לאחר כריתת כיס מרה ו-268,502 ביקורות תואמות בגיל ומין. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הסיכון למחלת לב לאחר כריתת כיס מרה.
מהנתונים עולה כי היסטוריה של כריתת כיס מרה לוותה בסיכון מוגבר למחלת לב, כולל אי-ספיקת לב, אוטם לבבי, או פרפור פרוזדורים (יחס סיכון מתוקן של 1.40, רווח בר-סמך 95% של 1.36-1.44). הסיכון המוגבר היה בולט במיוחד לאי-ספיקת לב (יחס סיכון מתוקן של 1.22, רווח בר-סמך 95% של 1.16-1.29), אך לא לאוטם לבבי ופרפור פרוזדורים.
מניתוח לפי תתי-קבוצות עלה כי כריתת כיס מרה לוותה בסיכון מוגבר לאוטם לבבי בחולים מתחת לגיל 65 שנים, עם סיכון גבוה ב-49% באלו בגילאי 40-49 שנים (יחס סיכון של 1.49, רווח בר-סמך 95% של 1.16-1.92), וסיכון גבוה ב-18% באלו בגילאי 50-64 שנים (יחס סיכון מתוקן של 1.18, רווח בר-סמך 95% של 1.05-1.35), אך לא באלו בגילאי 65 שנים ומעלה.
יתרה מזאת, הסיכון לאוטם לבבי היה מוגבר בחולים ללא סוכרת (יחס סיכון מתוקן של 1.16, רווח בר-סמך 95% של 1.06-1.27) אך היה מופחת באלו עם סוכרת (יחס סיכון מתוקן של 0.83, רווח בר-סמך 95% של 0.72-0.97).
היסטוריה של ניתוח לכריתת כיס מרה לא השפיעה על הסיכון לפרפור פרוזדורים.
ממצאי המחקר מעלים את האפשרות כי שינויים במטבוליזם ומשק מרה עלולים להוביל לעליה בסיכון להתפתחות מחלות לב מסוימות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!