אובדן הריון מנבא סיכון מוגבר למחלת לב כלילית ואירועים מוחיים בעתיד (European Heart Journal)

היסטוריה של אובדן הריון עשויה להיות גורם סיכון בלתי-תלוי למחלה קרדיווסקולארית, מחלת לב כלילית ואירוע מוחי בעתיד, כך עולה מנתונים חדשים ממחקר Nurses Health Study II שפורסמו בכתב העת European Heart Journal.

מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין אובדן היריון ובין היארעות מחלות לב וכלי דם ולקבוע את היקף ההשפעה של הפרעות מטבוליות המתפתחות בהמשך על הקשר הנ”ל. לצורך כך, הם אספו נתונים אודות 95,465 נשים ממחקר Nurses Health Study II בין השנים 1993 עד 2017. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הסיכון למחלות לב וכלי דם, כולל מחלת לב כלילית ואירוע מוחי.  עוד בחנו החוקרים את ההשפעה של סוכרת מסוג 2, יתר לחץ דם, או היפרכולסטרולמיה על הקשר הנ”ל.

במהלך מעקב של למעלה מ-2.2 מיליון שנות-אדם (ממוצע של 23.1 שנים) תועדו 2,225 אירועים קרדיווסקולאריים (2.3%). לאחר תקנון לערפלנים אפשריים, אובדן הריון לווה בעליה של 21% בסיכון למחלה קרדיווסקולארית במהלך המעקב (יחס סיכון של 1.21, רווח בר-סמך 95% של 1.10-1.33). קשר דומה תועד עם הסיכון למחלת לב כלילית (יחס סיכון של 1.20, רווח בר-סמך 95% של 1.07-1.35) ואירוע מוחי (יחס סיכון של 1.23, רווח בר-סמך 95% של 1.04-1.44).

הסיכון למחלות לב וכלי דם עלה עם עליה במספר ההריונות שאבדו עם עליה של 18% לאחר אובדן הריון אחד (יחס סיכון של 1.18, רווח בר-סמך 95% של 1.06-1.31) ועליה של 34% (יחס סיכון של 1.34, רווח בר-סמך 95% של 1.13-1.59) עם אובדן של שני הריונות ומעלה. הסיכון היה גבוה יותר במקרים של אובדן הריון מוקדם בשנות הפוריות: יחס סיכון של 1.40 (רווח בר-סמך 95% של 1.21-1.62) במקרים של אובדן הריון לפני גיל 23 שנים, 1.25 (רווח בר-סמך 95% של 1.09-1.43) בגילאי 24-29 שנים ו-1.03 (רווח בר-סמך 95% של 0.88-1.19) במקרים של אובדן הריון בגיל 30, או מאוחר יותר.

מניתוח הנתונים עלה כי יתר לחץ דם, היפרכולסטרולמיה וסוכרת מסוג 2 הסבירו כולם פחות מ-1.80% מהקשר בין אובדן הריון ובין מחלות לב וכלי דם.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על קשר בין אובדן הריון ובין סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, ללא תלות בהתפתחות הפרעות מטבוליות בשלב מאוחר יותר.

European Heart Journal, Oct 27, 2021

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|08/11/2026

מחקר זה נועד להשוות באופן שיטתי את התוצאות הקליניות והבטיחות של שליפה מכנית לעומת טיפול תרופתי שמרני בלבד באוכלוסיית ילדים עם חסימת כלי דם גדולים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן