בחולים עם אוסטיאוארתריטיס תועד סיכון מוגבר להתפתחות שלפוחית רגיזה (Overactive Bladder), בהשוואה לאלו ללא מחלת המפרקים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Science Report. מהנתונים עולה עוד כי לא תועד קשר בין פעילות-יתר של שלפוחית השתן ובין מחלות מפרקים דלקתיות.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקר קודם מצא כי היארעות אי-נקיטת שתן גבוהה יותר בקרב קשישים עם דלקת מפרקים, עם קשר אפשרי עם רמת המוגבלות שלהם. בסקר שנערך נמצא כי 38% מהחולים עם דלקת מפרקים שגרונית, 47% מאלו עם אוסטיאוארתריטיס ו-34% מאלו עם מחלת רקמת רכה דיווחו על קשיים בשליטה במתן שתן, עדות לכך שאי-נקיטת שתן מהווה בעיה נפוצה, אשר לעיתים קרובות אינה זוכה להתייחסות מספקת, בחולים עם דלקת מפרקים.
במטרה להבין טוב יותר את הקשר המורכב בין שלפוחית רגיזה ובין דלקת מפרקים, החוקרים השלימו מחקר חתך שכלל 24,436 משתתפים מארצות הברית – 3,975 עם שלפוחית רגיזה ו-20,461 ללא מחלה של שלפוחית השתן.
מקרים של דלקת מפרקים זוהו באמצעות שאלונים, כאשר אבחנה של שלפוחית רגיזה נקבעה על-פי מדד Overactive Bladder Symptom Score, אשר חושב על-בסיס תגובות לשאלוני NHANES אודות אי-נקיטת שתן.
מהנתונים עולה כי 35.37% מהחולים עם שלפוחית רגיזה סבלו מדלקת מפרקים, זאת בהשוואה ל-15.64% מאלו ללא שלפוחית רגיזה. לאחר תקנון למשתנים דמוגרפיים, מחלות רקע ואורחות חיים, החוקרים מצאו קשר חיובי בין שלפוחית רגיזה ובין כל סוג של דלקת מפרקים (יחס סיכויים של 1.37, רווח בר-סמך 95% של 1.22-1.54).
הסוג הספציפי היחידי של דלקת מפרקים עם קשר חיובי משמעותי היה אוסטיאוארתריטיס (יחס סיכויים של 1.40, רווח בר-סמך 95% של 1.22-1.62). לא תועד קשר בין שלפוחית רגיזה ובין דלקת מפרקים שגרונית או דלקת מפרקים פסוריאטית.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מציעים כי בחולים עם אוסטיאוארתריטיס ייתכן סיכון מוגבר להתפתחות שלפוחית רגיזה, בהשוואה לאלו ללא דלקת מפרקים, רמז לקשר אפשרי בין שני המצבים הללו. לנוכח זאת, הם קוראים לאורולוגים להשלים הערכה של מערכת שריר-שלד בחולים עם שלפוחית רגיזה במהלך האבחנה והטיפול.
Sci Rep, 2025
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!