תדירות גבוהה יותר של פעילות גופנית לוותה בסיכון מופחת משמעותית להידרדרות מואצת של קצב פינוי גלומרולארי, בהשוואה לחוסר פעילות גופנית באוכלוסייה הכללית של מבוגרים ללא סוכרת, מחלות לב וכלי דם, או מחלת כליות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Journal of the American Society of Nephrology.
המחקר בחן את הקשר בין פעילות גופנית ובין הידרדרות קצב פינוי גלומרולארי ב-1,837 חולים בגילאי 50-64 שנים ללא סוכרת, מחלות לב וכלי דם או מחלת כליות. פעילות גופנית נבחנה על-בסיס שאלון Physical Activity Frequency, Intensity, and Duration, תוך הערכת היקף הפעילות לפי דקות MET (או Metabolic Equivalent of Task) בכל שבוע.
בתחילת המחקר, 694 משתתפים עם מדידת קצב פינוי גלומרלארי ענו על המלצות ארגון הבריאות העולמי של לפחות 450 דקות MET בשבוע. במדגם זה, חציון הירידה בקצב פינוי גלומרולארי עמד על 1.06- מ”ל/דקה בכל שנה.
תדירות גבוהה יותר של פעילות גופנית שבועית (כמעט כל יום או כחמש פעמים בשבוע) לוותה בסיכון נמוך ב-71% להידרדרות מואצת בקצב פינוי גלומרולארי, בהשוואה לאלו שלא עסקו בפעילות גופנית (יחס סיכויים מתוקן של 0.29, רווח בר-סמך 95% של 0.11-0.78).
בקרב משתתפים שהקפידו על פעילות גופנית כמעט כל יום תועדה הידרדרות איטית ב-0.47 מ”ל/דקה בכל שנה בקצב הפינוי הגלומרולארי (P=0.006).
מניתוח הנתונים עולה קשר מנה-תגובה בין תדירות פעילות גופנית והיענות להמלצות ארגון הבריאות העולמי ובין הידרדרות איטית יותר בקצב פינוי גלומרולארי, לצד סיכון מופחת להידרדרות מואצת של קצב הפינוי הגלומרולארי באוכלוסייה הבריאה.
Clin J Am Soc Nephrol, Sep 3, 2025
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!