טיפול מניעתי לאחר-חשיפה בדוקסילין אינו מלווה בשיעורי היארעות נמוכים יותר של זיהומים המועברים במגע מיני בקרב נשים, בהשוואה לטיפול סטנדרטי, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול מניעתי לאחר-חשיפה בדוקסילין הוכח כאמצעי למניעת זיהומים המועברים במגע מיני בגברים שאינם טרנסג’נדרים ובנשים טרנסג’נדריות, אך אין נתונים ממחקרים אודות נשים שאינן טרנסג’נדריות.
במחקר האקראי השוו החוקרים בין טיפול מניעתי לאחר-חשיפה בדוקסילין (200 מ”ג בתוך 72 שעות מקיום יחסי מין ללא קונדום) ובין טיפול סטנדרטי בנשים מקניה בגילאי 18-30 שנים, אשר קיבלו טיפול מניעתי לפני-חשיפה כנגד HIV.
תוצא הסיום העיקרי היה היארעות זיהומי Chlamydia trachomatis, Neisseria gonorrhoeae, או Treponema pallidum. דגימות שיער נאספו כל רבעון להערכה אובייקטיבית של השימוש בדוקסילין.
מדגם המחקר כלל 449 נשים, מהן 224 בזרוע ההתערבות (טיפול מניעתי לאחר-חשיפה בדוקסילין) ו-225 נשים בזרוע הטיפול הסטנדרטי. המשתתפות היו במעקב כל רבעון לאורך 12 חודשים.
במהלך המחקר תועדו 109 מקרים של זיהומים המועברים במגע מיני, מהם 50 בזרוע ההתערבות (25.1 מקרים ל-100 שנות-אדם) ו-59 בזרוע הטיפול הסטנדרטי (29.0 מקרים ל-100 שנות-אדם), ללא הבדל משמעותי בשיעורי ההיארעות בין הקבוצות (סיכון יחסי של 0.88, p=0.51).
מבין 109 מקרי זיהומים המועברים במגע מיני, ב-85 מקרים (78%) מדובר היה בזיהום כלמידיה (35 מקרים בזרוע ההתערבות ו-50 מקרים בזרוע הטיפול הסטנדרטי, ללא הבדל מובהק סטטיסטית בין הקבוצות).
לא תועדו אירועים חריגים חמורים משנית לטיפול בדוקסילין ולא תועדו מקרים של זיהום בנגיף HIV.
בקרב 50 נשים שנבחרו באקראי מזרוע ההתערבות, דוקסילין זוהה ב-58 מבין 200 דגימות שיער (29%).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר אינם תומכים בתועלת של טיפול מניעתי לאחר-חשיפה בדוקסילין להפחתת היארעות זיהומים המועברים במגע מיני בנשים. על-פי ניתוח דגימות שיער, השימוש בדוקסילין למניעה לאחר חשיפה היה נמוך בקבוצת הנשים בזרוע ההתערבות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!