במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Nutrition, Health & Aging מדווחים חוקרים מקוריאה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי צריכת סיבים מוגברת מלווה בסיכון מופחת למחלת כליות כרונית.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי צריכת סיבים תזונתיים מלווה בסיכון מופחת לסוכרת, מחלות לב וכלי דם ומחלות ממאירות. עם זאת, אין נתונים אודות ההשפעה של סיבים תזונתיים על התפתחות מחלת כליות כרונית.
החוקרים התבססו על נתונים ממאגר UK Biobank, אשר כללו 110,412 משתתפים שהשלימו לפחות שאלון תזונתי אחד עם קצב פינוי גלומרולארי משוער של לפחות 60 מ”ל/דקה, יחס אלבומין: קריאטינין קטן מ-30 מ”ג/גרם, ללא היסטוריה שלל מחלת כליות כרונית.
החשיפה העיקרית הייתה צפיפות סיבים תזונתיים כוללת, כפי שנקבע לפי הכמות הכוללת של סיבים תזונתיים בסך צריכה אנרגטית (גרם/1,000 קילו-קלוריות). הם בחנו בנפרד סיבים מסיסים ולא-מסיסים כמנבאים נוספים.
התוצא העיקרי של המחקר היה היארעות מחלת כליות כרונית כפי שנקבע לפי קודי אבחנה.
החוקרים מדווחים כי 3,507 חולים (3.2%) פיתחו מחלת כליות כרונית לאורך חציון מעקב של 9.9 שנים.
במודל רב-משתני, בהשוואה לרבעון התחתון מבחינת היקף צריכת סיבים תזונתיים, הסיכון להיארעות מחלת כליות כרונית היה נמוך ב-15% (יחס סיכון מתוקן של 0.85, רווח בר-סמך 95% של 0.77-0.94) ברבעון השני של צריכת סיבים תזונתיים, נמוך ב-22% (יחס סיכון מתוקן של 0.78, רווח בר-סמך 95% של 0.70-0.86) ברבעון השלישי ונמוך ב-24% (יחס סיכון מתוקן של 0.76, רווח בר-סמך 95% של 0.68-0.86) ברבעון העליון של צריכת סיבים תזונתיים.
במודל רציף, כל עליה של 1.0 גרם/קילו-קלוריות בצפיפות סיבים תזונתיים לוותה בירידה של 3% (יחס סיכון מתוקן של 0.97, רווח בר-סמך 95% של 0.95-0.99) בסיכון להיארעות מחלת כליות כרונית.
דפוס קשרים זה נותר דומה עם צריכת סיבים מסיסים ולא-מסיסים ולא היה שונה לפי תתי-קבוצות לפי מין, גיל, מדד מסת גוף, יתר לחץ דם, סוכרת, עישון ודלקת.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מצביעים על קשר בין צריכת סיבים ובין הסיכון להיארעות מחלת כליות כרונית ומציעים כי לצריכת סיבים מוגברת עשויה להיות השפעה מגנה מפני מחלת כליות.FOO
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!