בנשים עם הפרעה דו-קוטבית סיכון גבוה פי שלוש להתפתחות תסמונת שחלות פוליציסטיות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Affective Disorders.
מחקרים קודמים הציעו כי השכיחות של תסמונת שחלות פוליציסטיות גבוהה יותר בנשים עם הפרעה דו-קוטבית בהשוואה לאלו ללא ההפרעה הפסיכיאטרית. עם זאת, המחקרים היו מוגבלים לחולים עם הפרעה דו-קוטבית תחת טיפול תרופתי והנתונים אודות ההשפעות של ההפרעה הפסיכיאטרית על התפתחות תסמונת שחלות פוליציסטיות הם מוגבלים מאוד.
מדגם המחקר כלל 72 חולים עם הפרעה דו-קוטבית תחת טיפול תרופתי ארוך-טווח, 72 חולים שלא קיבלו טיפול תרופתי ו-98 ביקורות בריאות בין מרץ 2022 ועד נובמבר 2022.
מניתוח רב-משתני עלה כי בנשים עם הפרעה דו-קוטבית שלא קיבלו טיפול תרופתי תועדו שיעורים גבוהים יותר משמעותית של תסמונת שחלות פוליציסטיות בהשוואה לביקורות בריאות (יחס סיכויים של 3.02). גם בנשים עם הפרעה דו-קוטבית שלא טופל תרופתית תועדו שיעורי הימצאות גבוהים יותר של אוליגומנוריאה לעומת ביקורות בריאות (36.36% לעומת 12.12%) ורמות גבוהות יותר של AMH, LH ו-FSH, בהשוואה לביקורות.
מניתוח הנתונים עלה כי באלו תחת טיפול ארוך-טווח ב-Valproate תועד הסיכון הגבוה ביותר (יחס סיכויים של 3ץ89) ושיעורי הימצאות תסמונת שחלות פוליציסטיות היו גבוהים יותר משמעותית בנשים תחת טיפול ב-Valproate לעומת אלו שלא טופלו תרופתית (53.3% לעומת 30.6%). גיל צעיר ונוכחות תנגודת לאינסולין לוו גם בסיכון מוגבר לאבחנה של תסמונת שחלות פוליציסטיות (יחס סיכויים של 0.37 ויחס סיכויים של 1.73, בהתאמה).
באופן לא-צפוי, לא תועדו הבדלים משמעותיים ברמות אנדרוגנים בדם, כולל טסטוסטרון כולל, אנדרוסטנדיון ו-DHEAS, בין חולים עם הפרעה דו-קוטבית שלא טופלו תרופתית ובין ביקורות בריאות. ההבדל הנ”ל עשוי לנבוע מסיבות רבות, כולל משתנים דמוגרפיים וההשפעה של גורמים גנטיים וסביבתיים.
החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לבחון את הנושא, אך מהממצאים עולה כי חולים עם הפרעה דו-קוטבית מועדים להתפתחות תסמונת שחלות פוליציסטיות; לאור זאת, יש להשלים הערכה של מצב הפוריות לפני תחילת טיפול תרופתי ולעקוב אחר בריאות מערכת הפוריות באופן סדיר.
J Affect Dis, Nov 1, 2023
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!