מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה–Kidney Week מטעם ה-American Society of Nephrology עולים שיעורי היארעות מוגברים של אירועי אבני כליות לאורך שנה אחת לאחר תרומת כליה.
החוקרים השלימו מחקר תצפיתי פרוספקטיבי במטרה להבין טוב יותר את הסיכון לאבני כליות בקרב תורמי כליה וכן לנסות ולזהות גורמי סיכון לאירועי אבני כליות תסמיניים לאחר תרומת כליה.
במסגרת המחקר נשלחו סקרים ל-446 מבוגרים עם עדות הדמייתית או דיווח-עצמי על אבני כליה בעת ההערכה לקראת תרומת כליה בין 2000 עד 2006 ב-Mayo Clinic. מבין אלו, 161 מועמדים לתרומה השלימו את הסקר, כאשר 113 מהם אושרו לתרומת כליה ו-48 נמצאו לא מתאימים לתרומה. בקבוצה זו, 26 מטופלים (16%) חוו אירוע תסמיני של אבני כליות לאחר ההערכה לתרומת כליה, כאשר שיעור אירועים אלו היה גבוה יותר בקרב אלו שנשללו לתרומה, בהשוואה לאלו שאושרו לתרומת כליה (27% לעומת 12%, p=0.019), במהלך ארבע השנים הראשונות לאחר ההערכה (19% לעומת 1%, p<0.001).
ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הבדלים בנטל אבני כליות בין אלו שאושרו לתרומה ואלו שנדחו לתרומה ולזיהוי גורמי סיכון הקשורים עם אבני כליות תסמיניות. גורמים שנקשרו עם סירוב לתרומת כליה כללו נוכחות Medullary Sponge Kidney, שתי אבנים ומעלה בבדיקת CT, נוכחות אבני כליות דו-צדדיות וקוטר של האבדן הגדולה ביותר של 3 מ”מ ומעלה.
לא תועדו הבדלים בין הקבוצות בטיפול התרופתי, התערבות פולשנית או ניתוחית או סיכויי התפתחות מחלת כליות כרונית. גורמי סיכון לאבני כליות תסמיניות לאחר הערכה להתאמה לתרומת כליה כללו אבני כליות בשני הצדדים (p<0.001), קוטר אבנן כליה של 3 מ”מ ומעלה (p=0.019), גיל צעיר (p=0.008) ועדות הדמייתית לשתי אבנים ומעלה.
ממצאי המחקר עשויים לסייע בזיהוי מועמדים לתרומת כליה בסיכון גבוה לאבני כליות תסמיניות בעתיד ולהנחות בצורה טובה יותר את המועמדים לתרומה אודות הסיכון. מבחינה מעשית, ניתן להסביר למועמדים לתרומה כי גיל צעיר, היסטוריה של אבן כליה תסמינית, עדות לאבנים בשתי הכליות, אבן בקוטר 3 מ”מ ומעלה, או עדות ליותר משתי אבנים, מנבאים כולם סיכון מוגבר לאבן כליה נוספת לאחר תרומת כליה.
מתוך כנס ה-Kidney Week
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!