במאמר שפורסם בכתב העת Menopause מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי לתערובת מתכות כבדות השפעות בולטות יותר על התפקוד הכלייתי בנשים לאחר-מנופאוזה, בהשוואה לנשים לפני-מנופאוזה.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין חשיפה למתכות כבדות (קדמיום, עופרת וכספית) והתערבות שלהן ובין התפקוד הכלייתי בנשים לפני-מנופאוזה ולאחר-מנופאוזה.
החוקרים התבססו על נתונים ממאגר Korean National Health and Nutrition Examination Survey לשנים 2009 עד 2017 להערכת הקשר בין חשיפה למתכת כבדה יחידה ותערובת מתכות כבדות ובין קצב סינון גלומרולארי ב-5,372 נשים.
הסיכון לקצב פינוי גלומרולארי ירוד, מחלות רקע וחשיפה למתכות כבדות היה גדול יותר בקרב נשים לאחר-מנופאוזה, בהשוואה לנשים לפני-מנופאוזה. בנשים לאחר-מנופאוזה זוהה קשר שלילי בין קצב סינון גלומרולארי ובין חשיפה לקדמיום (β = 2.97, רווח בר-סמך 95% של 5.10- עד 0.85-) וקשר חיובי עם חשיפה לכספית (β = 2.97, רווח בר-סמך 95% של 1.49-4.44).
עוד זוהה קשר הפוך בין חשיפה לעופרת ובין קצב סינון גלומרולארי בנשים לפני-מנופאוזה (β = -4.75, רווח בר-סמך 95% של 6.04- עד 3.46-) ובנשים לאחר-מנופאוזה (β = -4.54, רווח בר-סמך 95% של 6.96- עד 2.13-).
הממצאים הצביעו על אינטראקציות בין עופרת וכספית, כמו גם בין חשיפה לקדמיום ועופרת, עם קצב פינוי גלומרולארי בנשים לפני-מנופאוזה (β = -2.04, רווח בר-סמך 95% של 2.98- עד 1.10-) ובנשים לאחר-מנופאוזה (β = -3.52, רווח בר-סמך 95% של 6.04- עד 1.01-), בהתאמה. זוהה קשר שלילי בין תערובת מתכות כבדות ובין קצב פינוי גלומרולארי בנשים לפני-מנופאוזה (β = -2.23, רווח בר-סמך 95% של 3.51- עד 0.96-) ובנשים לאחר-מנופאוזה (β = -3.86, רווח בר-סמך 95% של 6.89- עד 0.83-).
עופרת זוהתה ככימיקל העיקרי שנקשר עם קצב פינוי גלומרולארי ירוד.
החוקרים מסכמים וכותבים כי לאור ההשפעה האפשרית של חשיפה למתכות כבדות על התפקוד הכלייתי בנשים לאחר-מנופאוזה, התערבויות מוקדמות (דוגמת סינון מים, בדיקות סקר שנתיות למתכות כבדות) עשויות להפחית את היארעות מחלת כליות כרונית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!