בקרב נבדקים הישנים יותר או פחות מהממוצע קיים סיכון מוגבר לעצירות, בהשוואה לאלו הישנים מספר שעות ממוצע בכל לילה, כך עולה מנתונים חדשים שהיו אמורים להתפרסם במהלך כנס ה-Digestive Disease Week שבוטל על-רקע COVID-19.
להערכת הקשר בין משך השינה ובין הרגלי פעילות מעיים, החוקרים זיהו 14,590 מבוגרים בגילאי 20 שנים ומעלה, אשר השלימו שאלונים להערכת השינה ופעילות המעיים כחלק מסקרי NHANES לשנים 2005-2010.
השינה סווגה לשלוש קטגוריות על-פי הגדרות ה-National Sleep Foundation: קצרה (פחות מ-7 שעות), רגילה (7-8 שעות) וארוכה (מעל 8 שעות).
מהנתונים עולה כי שיעורי עצירות היו נמוכים יותר משמעותית בקרב אלו שדיווחו על משך שינה ממוצע (8.3%), בהשוואה לאלו שדיווחו על שינה קצרה (11.0%) או ארוכה (12.5%) מהממוצע.
פעילות מעיים סווגה כרגילה, עצירות או שלשול, בהתאם למרקם הצואה ותנועות מעי בשבוע. לאחר תקנון למשתנים דמוגרפיים, אורח חיים וגורמים תזונתיים, בקרב אלו שדיווחו על שינה ארוכה או קצרה מהממוצע נרשמה עליה של 61% ו-38%, בהתאמה, בשיעורי עצירות, בהשוואה לאלו שדיווחו על משך שינה תואם לממוצע.
עם זאת, לא זוהה קשר בין משך השינה ובין שכיחות שלשול. בנוסף, מניתוח הנתונים עלה כי משך השינה לא השפיע על הקשר בין מדדים אחרים להערכת תחלואה (דוגמת מצב בריאותי כללי, מדד עוני, השמנה ומדד מסת גוף) ובין עצירות.
החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה להבין טוב יותר את הנושא.
מתוך כנס ה-DDW
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!