נשים לפני-מנופאוזה המועדות לזיהומים בדרכי השתן ושותות פחות מ-1.5 ליטר מים ביום (כ-6.25 כוסות מים ביום) יכולות להפחית את שכיחות הזיהומים החוזרים בכמחצית ע”י הגדלת צריכת המים בשש כוסות מים נוספות בכל יום, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי ומבוקר חדש, שפורסמו במהלך כנס ה-IDWeek.
החוקרים בחנו את הנתונים אודות 140 נשים בריאות לפני-מנופאוזה, שחוו לפחות שלושה מקרים של זיהום בדרכי השתן בשנה האחרונה ודיווחו על צריכת נוזלים יומית של פחות מליטר וחצי. 70 הנשים בקבוצת ההתערבות קיבלו הוראה לשתות 1.5 ליטרים נוספים של מים בכל יום, בעוד שמספר דומה של נשים בקבוצת הביקורת קיבלו הוראה להמשיך כהרגלן.
במהלך שנת המחקר, החוקרים עקבו אחר הנשים, כולל ביקורים אישיים ושיחות טלפון.
העליה היומית הממוצעת עמדה על 1.15 ליטרים (כ-5 כוסות ביום) בקבוצת ההתערבות, עם סך כולל של כ-2.8 ליטרים של מים ביום (12 כוסות). הצריכה היומית הממוצעת עמדה על 1.2 ליטרים (חמש כוסות) בקבוצת הביקורת.
לאחר שנה אחת, היקף הזיהומים בדרכי השתן היה נמוך ב-48% בקבוצת ההתערבות, בהשוואה לקבוצת הביקורת (1.6 לעומת 3.1, יחס סיכויים של 0.52). בנוסף, מספר הימים עד להישנות ראשונה של זיהום לא-מסובך בשלפוחית השתן היה ארוך יותר בקבוצת ההתערבות, בהשוואה לקבוצת הביקורת (148 לעומת 93 ימים), כמו גם מספר הימים הממוצע בין אירועים (143 לעומת 85 ימים).
בקבוצת ההתערבות מספר קורסי טיפול אנטיביוטי היה נמוך ב-47%, בהשוואה לקבוצת הביקורת (1.8 לעומת 3.5). ירידה זו עשויה להיות בעלת השלכות ניכרות לאור העליה בשכיחות זיהומים בדרכי שתן והעליה הגלובאלית בעמידות לטיפול אנטיביוטי.
למרות התוצאות המבטיחות, החוקרים מזהירים כי אין מדובר בפתרון המתאים לכלל הנשים. בנשים הסובלות מפעילות-יתר של שלפוחית השתן, צריכת מים מוגברת עשויה להביא להחמרת דחיפות מתן שתן ולהחמיר אי-נקיטת שתן. הנשים במחקר היו עם היענות גבוהה מאוד, אך אין ספק כי במציאו חלק מהנשים לא יעמדו בהנחיות אלו. עם זאת, נשים רבות עם זיהומים חוזרים בדרכי השתן הן בעלות מוטיבציה גבוהה לנסות גישות אחרות.
מתוך כנס IDWeek
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!