מניתוח משני של תוצאות מחקר LEADER (Liraglutide Effect and Action in Diabetes: Evaluation of Cardiovascular Outcome Results), שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine, עולה כי Liraglutide (ויקטוזה) הפחית משמעותית את הסיכון לסיבוכים כלייתיים, בהשוואה לפלסבו, בחולים עם סוכרת מסוג 2 תחת טיפול סטנדרטי.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במחקר האקראי-מבוקר להערכת ויקטוזה לעומת פלסבו בחולים עם סוכרת מסוג 2 וסיכון גבוה למחלות לב וכלי דם, תחת טיפול סטנדרטי, הם מצאו כי הטיפול הפעיל הוביל לסיכון נמוך יותר לתוצא הסיום העיקרי (אוטם לבבי לא-פטאלי, אירוע מוחי לא-פטאלי, או תמותה קרדיווסקולארית) ותמותה. עם זאת, ההשפעות ארוכות הטווח של הטיפול על תוצאות כלייתיות בחולים עם סוכרת מסוג 2 אינו ידוע.

כעת הם מדווחים על ניתוח משני שתוכנן מראש להערכת התוצאים הכלייתיים בקרב חולים בקבוצת הטיפול הפעיל או בקבוצת הפלסבו. התוצא הכלייתי המשני כלל משלב של הופעה חדשה של מאקרו-אלבומינוריה פרסיסטנטית, הכפלה פרסיסיטנטית של ריכוז קריאטינין בדם, מחלת כליות בשלב סופני, או תמותה עקב מחלת כליות.

במסגרת המחקר חולקו באקראי 9,340 חולים, וחציון משך המעקב עמד על 3.84 שנים. התוצא הכלייתי תועד בשיעור נמוך יותר של חולים בקבוצת הטיפול בויקטוזה, בהשוואה לקבוצת הפלסבו (268 מבין 4,668 חולים לעומת 337 מבין 4,672 חולים, יחס סיכון של 0.78, p=0.003). התוצאות נבעו בעיקר מהופעה חדשה של מאקרו-אלבומינוריה פרסיסטנטית, שתועדה במספר קטן יותר של חולים בקבוצת הטיפול הפעיל (161 לעומת 215 חולים, יחס סיכון של 0.74). שיעור סיבוכים כלייתיים היה דומה בקבוצת הטיפול בויקטוזה ובקבוצת הפלסבו (15.1 ו-16.5 אירועים ל-1,000 שנות-מטופל, בהתאמה), כולל שיעור נזק כלייתי חד (7.1 ו-6.2 אירועים ל-1,000 שנות-אדם, בהתאמה).

החוקרים כותבים כי ניתוח הנתונים הנוכחי מעיד כי טיפול בויקטוזה, בשילוב עם טיפול סטנדרטי, מוביל לשיעורים נמוכים יותר של התפתחות והתקדמות מחלת כליות על-רקע סוכרת, בהשוואה לפלסבו.

N Engl J Med. 2017;377:839-848

לידיעה במדסקייפ