עיכוב בין מועד הופעת התסמינים ובין אבחנת מחלת מעי דלקתית בילדים קנדיים מלווה בסיכון מוגבר להפרעה בגדילה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Archives of Disease in Childhood.
החוקרים מטורונטו השלימו מחקר פרוספקטיבי, במרכזי יחיד, במטרה לקבוע את הזמן עד לאבחנה ואת התרומה היחסית של מרווחי זמן שונים בין הופעת תסמיני מחלת מעי דלקתית ועד לקביעת האבחנה הנכונה. המדגם כלל 111 ילדים מתחת בגילאי חודשיים עד 17 שנים בעת הגיוס למחקר, שאובחנו עם מחלת מעי דלקתית בתקופה שבין 2013-2015. עיכוב אבחנתי הוגדר בנוכחות זמן כולל עד לאבחנה של מעל הרבעון העליון, או מעל 268 ימים.
חציון הזמן הכולל עד לאבחנה עמד על 4.5 חודשים. ספציפית למחלת קרוהן עמד מרווח זמן זה על 6.8 חודשים לעומת 2.4 חודשים במקרים של מחלה מבודדת של המעי הדק. 86% מהחולים שאובחנו מעבר לשנה אחת סבלו ממחלת קרוהן, בעוד ש-14% מהם אובחנו עם קוליטיס כיבית.
הזמן מהופעת התסמינים עד הפניה לגסטרואנטרולוג היה התורם הגדול ביותר למרווח הזמן עד לאבחנה.
החוקרים זיהו קשר בין הפרעה בגדילה ובין עיכוב אבחנתי (יחס סיכויים של 0.59, p=0.02, במדד HAZ (Height-to-Age Z-score)), כלומר, הסיכויים לעיכוב עלו בקרוב ל-70% לכל ירידה של סטיית תקן אחת של HAZ; ההבדל בגובה נותר למשך שנה אחת לאחר האבחנה. החוקרים זיהו קשר בין שלשול דמי ובין סיכוי נמוך יותר לעיכוב אבחנתי.
החוקרים כותבים כי מאחר והזמן מהופעת התסמינים עד הפניה לרופא גסטרואנטרולוג הינו התורם המשמעותי ביותר למרווח הזמן עד לאבחנה. רופאים ראשוניים, דוגמת רופאי משפחה, רופאים כלליים ורופאי ילדים, משחקים תפקיד חשוב בזיהוי סימנים של המחלה והפניה מוקדמת.
Arch Dis Child 2017
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!