במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Transplantation מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש להערכת הטיפול למניעת דחיית שתל לאחר השתלת כליה, תוך הערכת תוצאות החלפה מוקדמת מטיפול המבוסס על CNI (Calcineurin Inhibitors) לטיפול ב-Everolimus. החוקרים אינם תומכים במעבר ממשלב Tacrolims-Mycophenolic Acid אלא אם ישנם גורמי סיכון ספציפיים לסיבוכים על-רקע Tacrolimus או תחלואה אחרת המצדיקה מעבר ל-Everolimus.
החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי, אקראי, בתווית-פתוחה, שכלל 715 מושתלי כליה חדשים, שחולקו באקראי לאחר 10-14 שבועות מהשתלה להמרה לטיפול ב- Everolimus (359 חולים) או המשך טיפול ב-CNI (Calcineurin Inhibitor) (356 חולים; 231 טופלו ב-Tacrolimus ו-125 ב-Cyclosporine), כאשר כל הטיפולים ניתן בשילוב עם Mycophenolic Acid וסטרואידים. התוצא העיקרי היה השינוי בקצב פינוי גלומרולארי משוער מההקצאה האקראית עד לאחר 12 חודשים.
מהתוצאות עולה כי לא היה הבדל מובהק בתוצא העיקרי של המחקר, עם קצב פינוי גלומרולארי משוער דומה עם Everolimus לעומת CNI: ממוצע של 0.3 מ”ל/דקה לעומת 1.5- מ”ל/דקה (p=0.116). דחיית שתל חדה עם הוכחה בביופסיה לאחר 12 חודשים הייתה נפוצה יותר עם טיפול המבוסס על Everolimus, בהשוואה ל-CNI בכללותו (9.7% לעומת 4.8%), ובהשוואה למטופלים ב-Tacrolimus (2.6%, p<0.001), אך דומה לטיפול המבוסס על Cyclosporine (8.8%, p=0.755).
הדיווח אודות הופעה חדשה של נוגדנים ספציפיים לתורם היו מוגבלים אך הציעו שכיחות גבוהה יותר של נוגדנים תחת טיפול ב- Everolimus. שינויים במדד מסת חדר שמאל היו דומים. שיעורי הפסקת טיפול עקב אירועים חריגים היו גבוהים יותר עם Everolimus לעומת CNI (23.6% לעומת 8.4%).
החוקרים מסכמים וכותבים כי מעבר מוקדם לטיפול ב- Everolimus לאחר 10-14 שבועות מהשתלת כליה לווה בתפקוד כלייתי דומה לזה של טיפול סטנדרטי. שיעורי דחיית שתל היו נמוכים בכל הקבוצות, עם שיעור נמוך יותר תחת טיפול ב-Tacrolimus לעומת Everolimus.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!