מתוצאות סקירה שיטתית שפורסמו בכתב העת Annals of Internal Medicine עולה כי אין די עדויות בכדי לבחור באופן מושכל בין PTRAS (Percutaneous Transluminal Renal Angioplasty with Stent) ובין טיפול תרופתי בלבד במבוגרים עם היצרות עורקי כליה על-רקע טרשת עורקים.
למרות ש-PTRAS הינה גישת רה-וסקולריזציה הסטנדרטית כיום בחולים עם היצרות עורקי כליה על-רקע טרשת עורקים, סקירה סיסטמית משנת 2007 קבעה כי העדויות אינן תומכות בגישת טיפול אחת על-פני השניה בחולים אלו.
החוקרים בחנו כעת את היתרונות והנזקים של גישות טיפול בחולים אלו במסגרת סקירה שכללה 15 מחקרים, להשוואת PTRAS אל מול טיפול תרופתי.
החוקרים זיהו עדויות חלשות להעדר הבדל בתמותה, התקדמות למחלת כליות סופנית, מחלות לב וכלי דם, או איזון לחץ דם, בין PTRAS ובין טיפול תרופתי, אם כי אף אחד מהמחקרים לא היה בעל עוצמה מספקת לזיהוי הבדלים אלו.
עוד זוהו עדויות חלשות לפיהן ייתכן שיפור בתפקוד הכלייתי בחולים לאחר PTRAS, אך מסקנה זו התבססה בעיקר על מחקרים השוואתיים לא-אקראיים.
אירועים חריגים הוגדרו ודווחו באופן לא-עקבי במחקרים השונים.
המחקרים אינם מספקים עדויות הולמות ונתונים מספקים אודות מאפייני החולים על-מנת לנבא באופן עקבי את התוצאות לאחר PTRAS.
בסיכומו של דבר, העדויות אינן תומכות ביתרון של PTRAS על-פני טיפול תרופתי בלבד במרבית החולים עם היצרות עורקי כליה על-רקע טרשת עורקים. עם זאת, מחקרים תצפיתיים מציעים כי בחולים בסיכון גבוה אלו עם החמרה בתפקוד כלייתי, לחץ דם גבוה, או בצקת ריאות סיכוי גבוה יותר לשיפור תפקוד כלייתי ולחץ דם עם PTRAS.
Ann Intern Med 2016
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!