במאמר שפורסם בכתב העת Annals of Internal Medicine מדווחים חוקרים על ממצאי סקירה חדשה להערכת הגישות למניעת נפרופתיה על-רקע חומר ניגוד, ממנה עולה כי הירידה הגדולה ביותר בשיעורי נפרופתיה על-רקע חשיפה לחומר ניגוד תועדה בעקבות מתן N-Acetylcysteine לנבדקים שנחשפו לחומר ניגוד בעל אוסמולריות נמוכה ועם שילוב סטטינים עם N-Acetylcysteine.
ברקע לסקירה מסבירים החוקרים כי N-Acetylcysteine, סודיום ביקרבונט, סטטינים וחומצה אסקורבית נבחנו כאמצעים להפחתת נפרופתיה על-רקע חומר ניגוד. מטרתם הייתה להשוות את התועלת של התערבויות להפחתת סיבוך זה במבוגרים שנחשפו לחומר ניגוד.
במסגרת המחקר ערכו החוקרים חיפוש במאגרי MEDLINE, EMBASE, Cochrane Library, ClinicalTrials.gov ו-Scopus עד יוני 2015. החוקרים התמקדו במחקרים אקראיים, מבוקרים להערכת N-Acetylcysteine, סודיום ביקרבונט, סטטינים או חומצה אסקורבית.
מהנתונים עולה כי N-Acetylcysteine במינון נמוך היה דומה למתן סליין דרך הוריד (סיכון יחסי של 0.75), N-Acetylcysteine היה דומה לסליין תוך-ורידי בנבדקים שנחשפו לחומר ניגוד בעל אוסמולריות נמוכה (סיכון יחסי של 0.69) וסטטינים עם N-Acetylcysteine בהשוואה ל-N-Acetylcysteine בלבד (סיכון יחסי של 0.52) הדגימו תועלת בעלת משמעות קלינית ומובהקת סטטיסטית.
עוד זוהו הבדלים בעלי משמעות קלינית, אך ללא מובהקות סטטיסטית בין סודיום ביקרבונט לעומת סליין תוך-ורידי בנבדקים שנחשפו לחומר ניגוד בעל אוסמולריות נמוכה (סיכון יחסי של 0.65), שילוב סטטינים עם סליין דרך הוריד לעומת סליין דרך הוריד (סיכון יחסי של 0.68) וחומצה אסקורבית לעומת סליין דרך הוריד (סיכון יחסי של 0.72).
חוזק העדויות לרוב היה בלתי-מספק להשוואת הצורך בטיפול כלייתי חליפי, אירועים לבביים ותמותה.
החוקרים קובעים כי לא נערכו מספיק מחקרים בנושא בחולים הנחשפים לחומר ניגוד במתן תוך-ורידי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!