חשיפה תוך-רחמית למשככי כאבים והסיכוי לאשך טמיר והיפוספדיאס (Human Reproduction)

מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Human Reproduction עולה כי חשיפה תוך-רחמית למשככי כאבים קלים, בעיקר פראצטמול, כאשר מתבצעת הדיפרנציאציה של מערכת המין הזכרית במהלך ההיריון, מעלה את הסיכון לאשך טמיר.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לאחרונה החלו להופיע דיווחים על קשר אפשרי בין שימוש במשככי כאבים קלים, הנמכרים ללא מרשם רופא, ובין הסיכון להפרעות פוריות בצאצא. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את ההשפעה של חשיפה אימהית למשככי כאבים קלים במהלך ההיריון על הופעת אשך טמיר והיפוספדיאס בצאצא.

מדגם המחקר כלל 3184 נשים שלקחו חלק במחקר Generation R Study (2002-2006). אשך טמיר והיפוספדיאס זוהו במהלך בדיקות סקר שגרתיות שנערכו במרכזי בריאות הילד ע”י רופאים מיומנים. השימוש במשככי כאבים קלים נבחן בשלושה שאלונים שמולאו לפני הלידה, כך שבסופו של דבר נבחנו ארבע תקופות זמן לפני ההפריה, במהלך 14 השבועות הראשונים להיריון, במהלך 14-22 שבועות היריון ובמהלך 20-32 שבועות היריון. באמצעות ניתוחים סטטיסטיים נבחן הקשר בין חשיפה אימהית למשככי כאבים קלים ובין אשך טמיר והיפוספדיאס.

השכיחות המצטברת במהלך 30 חודשי מעקב עמדה על 2.1% עבור אשך טמיר ו-0.7% עבור היפוספדיאס. השימוש במשככי כאבים קלים במהלך המחצית השנייה להיריון (14-22 שבועות) העלתה את הסיכון לאשך טמיר מולד (יחס סיכויים מתוקן של 2.12), בעיקר בשל השימוש באצטאמינופן (יחס סיכויים מתוקן של 1.89). בקרב אימהות לבנים עם אשך טמיר, 33.8% דיווחו על נטילת משככי כאבים קלים במהלך ההיריון, זאת בהשוואה ל-31.8% מהאימהות לבנים עם היפוספדיאס ו-29.9% מהאימהות לבנים בריאים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי הסיכון לאשך טמיר גבוה יותר עם חשיפה תוך-רחמית למשככי כאבים קלים, בעיקר פראצטמול, במהלך התפתחות מערכת המין הזכרית בהיריון.

Human Reproduction. 2012;27(4):1191-1201

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן