להלן ההודעה לתקשורת אותה הפיצה דוברות משה”ב היום בנושא:

משרדי הבריאות, החינוך והתרבות והספורט, מגישים היום לממשלה את “התוכנית הלאומית לקידום אורח חיים פעיל ובריא”. ההצעה תידון בישיבת הממשלה ביום א’ הקרוב.

התוכנית הלאומית נועדה לקדם אורח חיים פעיל ובריא בקרב אזרחי ישראל, להתמודד עם מגיפת ההשמנה והסוכרת באמצעות חינוך, הסברה וחקיקה ותוך הקצאת משאבים משמעותיים.  

סגן שר הבריאות ח”כ הרב יעקב ליצמן: “משרד הבריאות החליט לקחת אחריות על הנושא מתוך מחויבות לקידום הבריאות בישראל. התוכנית הלאומית גובשה בראייה כוללת ומקיפה למען קידום ושיפור איכות החיים של אזרחי ישראל. שיתוף הפעולה בין משרד הבריאות למשרד החינוך ומשרד התרבות והספורט, מבטא את הנחישות לביצוע מהלך לאומי רחב היקף והיא הערובה להצלחת התוכנית המוצעת”.

שר החינוך, מר גדעון סער: “למערכת החינוך תפקיד משמעותי בתהליכי שינוי חברתי ובקידום אורח חיים פעיל ובריא. למערכת החינוך יש תפקיד מכריע בהקניית ההרגלים ליצירת אורח חיים בריא בקרב ילדים ובני נוער. אני מאמין כי בכוחם של הילדים להיות סוכני שינוי עבור החברה כולה באמצעות ההשפעה על הוריהם ועל בני המשפחה”.

לקראת פתיחת שנת הלימודים הנוכחית, תשע”ב, הכריז שר החינוך, גדעון סער, כי שנת הלימודים תעמוד בסימן אורח חיים פעיל ובריא. בהתאם לכך, גובש חוזר מנכ”ל מיוחד לבתי הספר, המנחה את מנהלי בתי הספר והמורים לפעול לגיבוש תכניות מותאמות לבתי הספר ולהטמעת תכניות מערכתיות שגובשו על ידי אנשי מקצוע בשיתוף משרד החינוך.

שרת התרבות והספורט לימור לבנת: “התוכנית הלאומית לאורח חיים פעיל ובריא מצטרפת לשורה של פרויקטים שאני מובילה בשנתיים האחרונות שמטרתם להגביר את המודעות לספורט והעיסוק בפעילות גופנית כחלק משמירה על אורח חיים בריא. כשרת הספורט אני סבורה שזוהי חובתי לפעול לא רק לקידום הספורט ההישגי אלא גם לעידוד וטיפוח הספורט העממי מתוך אמונה שזה לא רק בריא אלא גם כיף ואמצעי לשיפור איכות החיים. אני סבורה שזו החלטה נכונה וחשובה להציב את הספורט והפעילות הגופנית במקום מרכזי בתוכנית הלאומית. במסגרת התוכנית יתמקד משרד הספורט בהנגשת מתקני הספורט והתשתיות לציבור במטרה להרחיב את מעגלי האוכלוסייה שישתתפו בפעילות גופנית מאורגנת או עצמאית. אני מאמינה כי שיתוף הפעולה בין המשרדים השותפים לתוכנית ותמיכת ממשלת ישראל בה יסייעו להביא לשינוי הרגלי פעילות גופנית ותזונה של האוכלוסייה לאורך זמן, ומכאן לשיפור איכות החיים של אזרחי ישראל”.

להלן רקע ועיקרי התוכנית המוצעת:

הישראלים הולכים ומשמינים. כמעט כל ישראלי שני נמצא במצב של עודף משקל, אחד מכל 8 סובל מהשמנת יתר. הבעיה בולטת במיוחד בקרב הדור הבא (הילדים). פעילות גופנית ותזונה נבונה אינם משולבים מספיק בחיי היום-יום. השמנה והעדר פעילות גופנית גורמים להתפתחות מחלות כרוניות קשות: סוכרת, סרטן, לב וכלי דם ועוד, והעלות למשק הישראלי מגיעה ל כ- 6 מיליארד שקלים בשנה.

משרד הבריאות, בשיתוף משרד החינוך ומשרד התרבות והספורט, יזמו  תוכנית לאומית, שתקיף את כל סוגי האוכלוסייה ותשפיע על כל אזרחי ישראל החל מהרמה הלאומית ועד לרמת הפרט, המשפחה והשכונה. מטרת התכנית לשנות מיסודו את המצב הקיים. התכנית הלאומית עוסקת ביצירת סביבה מתאימה לפרט המאפשרת בחירה קלה יותר באורח חיים פעיל ובריא ובמתן כלים לשיפור אורחות חיים בדגש על תזונה נבונה וביצוע פעילות גופנית קבועה.

על מנת להשיג מטרה זאת גובשה התכנית הלאומית. התכנית מונחית על ידי ועדת היגוי מקצועית, בראשות מנכ”ל משרד הבריאות, ומבוססת על המלצות שנבחנו והוכחו כיעילות במדינות שונות ומנתונים ומחקרים שנעשו בארץ.

התכנית הלאומית תופעל במספר רבדים: ברובד הלאומי (לדוגמא: תוכנית ארצית של “בית ספר מקדם בריאות”), ברובד המקומי (לדוגמא “עיר פעילה ובריאה”) וברובד חקיקתי באמצעות חוקים ותקנות הקשורים לצריכת מזון בריא והנגשת מתקני ספורט ופעילות ותגמול קופות החולים להשקיע בקידום בריאות (לדוגמא סדנאות למניעת השמנה). במהלך שנת תשע”ב (2012-2011) יופעל פיילוט ב-10 רשויות, אשר נועד להוביל את התוכנית לכלל הישובים בישראל במהלך השנים הבאות.

מה כוללת התוכנית הלאומית לאורח חיים פעיל ובריא

כדי לייצר אפשרות לחברה מקדמת בריאות יש  לאפשר “בחירה בריאה” בתזונה פעילות גופנית ואורחות חיים שישפיעו על מצב הבריאות הפרטי והחברתי. יש ליצור סביבה תומכת שתאפשר שינוי התנהגויות והרגלים מתוך בחירה.

השינוי מיועד לכל גיל והוא נכון בכל זמן נתון. הכוונה היא לפעול בשיתוף הציבור, במתן תמריצים וביצירת סביבה תומכת, באופן שיביא לשינוי אמיתי ומהותי. לפעול מרמת הפרט, המשפחה, הקהילה, השכונה, העיר ועד לרמה הלאומית, תוך צמצום פערים בין מגזרים שונים ובין מרכז ופריפריה.

למטרה זו תוקם ועדת היגוי, שתכלול נציגי משרדי ממשלה (משרדי ראש הממשלה, הבריאות, החינוך, התרבות והספורט, התחבורה ומשרדים רלבנטיים נוספים ( בראשות מנכ”ל משרד הבריאות, שתהיה אחראית להנחות ולפקח על צוות עבודה מקצועי שיוקם ליישום התכנית לקידום אורח חיים פעיל ובריא.

להלן עיקרי המלצות משרד הבריאות המוגשות, בין היתר, כהצעת מחליטים לממשלה:

• תמרוץ לרשויות מקומיות המעודדות תוכניות לפעילות גופנית בשטחים פתוחים כגון קבוצות הליכה, מתקני ספורט בשטח ושבילי אופניים.

• בחינת דרכים אפשריות להעלאת המודעות בקרב המעסיקים לעניין החשיבות והתועלת הקיימת בקידום בריאות העובדים במקום העבודה.


• בחינת שימוש בכלי רגולציה צרכניים לשם הגברת מודעות הצרכנים לחשיבות הצריכה של מוצרי מזון בעלי ערך תזונתי גבוה כגון לחם מחיטה מלאה, על מנת להביא לירידה במחירם.


• הגבלת מכירת מזון בו אחוז שומן הטראנס גבוה.


• הנגשה והקלה ביכולת השימוש במכוני כושר (החלפת הצורך בקבלת אישור רפואי בהצהרת בריאות אישית, התייחסות לנערים מגיל 14 כמבוגרים)


• תקצוב מיוחד יינתן לקופות החולים שיעסקו בקידום בריאות ויקיימו פעולות כגון קבוצות תמיכה וטיפול להורדה במשקל, טיפול בסוכרת, סדנאות להורים וילדים שמנים, וייעוץ פרטני למבוטחים.


• הגבלת פרסום מזון בעל ערך תזונתי נמוך בשעות צפיית ילדים ובשעות צפיית שיא.

כאמור, רוב ההמלצות של התוכנית נבחנו במדינות שונות ונמצאו יעילות. התכנית תלווה בשיווק, שיווק חברתי ודוברות, במקביל לעשיית בקרה, ניטור והערכה מתמשכות על ידי צוותים מקצועיים. 

מתוך אחריות לתוכנית הלאומית שמוביל משרד הבריאות, יחד עם משרד החינוך ומשרד התרבות והספורט, תתוקצב התוכנית באופן חסר תקדים.  בין השנים 2011 ל-2015, ישקיע משרד הבריאות לפחות 175.5 מיליון שקלים. משרד החינוך כ-15 מיליון שקלים ומשרד התרבות והספורט כ- 10 מיליון שקלים.

הערת המערכת: תכנית מבורכת וחשובה. בציניות אפשר לאמר שדווקא כאשר מערכת הבריאוח עצמה חולה כנראה במחלה חמורה על סף קריסת מערכות לתכנית כזו יש ודאי עוד יותר חשיבות…בימים אלה לא מומלץ להגיע לבתי החולים כחולה.