מהי היעילות של גירוי חשמלי עצבי בילדים עם פעילות יתר של שלפוחית השתן? (מתוך Journal of Urology)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר קטן חדש אשר פורסם בגיליון אוגוסט של ירחון Journal of Urology עולה כי קורס טיפולי של גירוי חשמלי עצבי דרך העור (Transcutaneous electrical nerve stimulation, TENS) באזור הפאראסקרלי עשוי לסייע להקלת התסמינים בילדים הסובלים מפעילות-יתר של שלפוחית השתן (Overactive bladder).

החוקרים מסבירים כי עד 3.5% מבנים ו-6% מבנות סובלים מדליפת שתן במהלך שעות היום, מאפיין עיקרי של פעילות יתר של שלפוחית השתן, יחד עם תכיפות ודחיפות במתן שתן.

במחקרם זה, ביקשו החוקרים להשוות את ההשפעה של טיפול TENS פאראסקרלי וטיפול TENS מדומה (בו ישנו גירוי חשמלי סקפולארי שטחי) בקרב 25 בנות ו-12 בנים הסובלים מפעילות יתר של שלפוחית השתן (טווח גילאים, 4-12 שנים). 21 מהילדים הוקצו לקבוצת הטיפול הפעיל ו-16 לקבוצת הביקורת.

הילדים קיבלו טיפולי TENS בני 20 דקות שלוש פעמים בשבוע, עם סך של 20 מפגשים. שתי הקבוצות קיבלו בנוסף אימון התנהגותי המדגיש את הצורך בהתרוקנות לפני השינה, הגברת השתייה, צריכת מזון עשיר בסיבים והימנות מדחיית ההתרוקנות כשחווים תחושת דחיפות.

לדברי החוקרים, הורי הילדים בשתי הקבוצות דיווחו על שיפור משמעותי בכשליש מהילדים (38.1% לאחר TENS ו-31.3% לאחר אורותרפיה בלבד). עם זאת, 61.9% מההורים דיווחו כי ילדיהם נרפאו ממצב זה לאחר TENS, בעוד שבקבוצת טיפולי הדמה אף הורה לא דיווח על ריפוי (p<0.001).

בעוד שציון מדד Toronto המתוקן הראה שיפור משמעותי בשתי הקבוצות, החוקרים מציינים כי ציון זה ירד בצורה ניכרת יותר בקבוצת המחקר לעומת קבוצת הביקורת (p=0.011). לאחר המחקר, 16 חולים בקבוצת הביקורת קיבלו את הטיפול ב-TENS פאראסקרלי, ו-13 מהם חוו ריפוי, הם מוסיפים.

במאמר מערכת שפורסם באותו גיליון ואשר מתייחס לפרסום הדברים, טוענים מומחים בתחום כי בצורה שאולי איננה מפתיעה, שתי הקבוצות חוו שיפור מאחר ושתיהן קיבלו טיפול התנהגותי. בעוד שהם מציעים כי ילדים עם הפרעות בהתרוקנות מטופלים בדרך כלל בצורה המיטבית באמצעות טיפול התנהגותי ו/או תרופתי, טוענים המומחים כי עבור מקרים רפרקטוריים יותר יתכן ותתאים אפשרות פולשנית יותר כגון TENS פאראסקרלי או נוירומודולציה סקרלית.

עם זאת, המומחים מזכירים את החסרונות של טיפול תרופתי, לרבות היענות ירודה, הצורך בטיפול ממושך ותופעות לוואי, וטוענים כי מעניין לציין ש-Oxybutynin, התרופה השכיחה ביותר בשימוש בהקשר זה, ניתנת לילדים עם פעילות יתר של השלפוחית מזה שנים ללא ראיות התומכות בכך במחקרים בהקצאה אקראית. הם מוסיפים כי מחקר שבוצע בהקצאה אקראית ובחן את היעילות של Tolterodine לעומת תרופת דמה לא מצא כל הבדל.

J Urol 2010;184:683-689

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן