ממחקר חדש, שפורסם בגליון 15 בנובמבר של JAMA, עולה כי טיפול משולב ב-Tolterodine Extended Release (ER) עם Tamsulosin, יעיל ב-80% מהגברים עם Overactive Bladder.
לדברי החוקרים, גברים הסובלים מ-Overactive Bladder ותסמינים אחרים בדרכי השתן התחתונות, עשויים להגיב לטיפול מונותרפי בתרופות אנטי-מוסקריניות, או אנטגוניסטים לרצפטורי אלפא. מחקרים ראשוניים וניתוחים מאוחרים מצאו כי אין קשר בין Tolterodine והיארעות מוגברת של אצירת שתן בגברים עם Overactive Bladder, עם או בלי תסמינים אחרים בדרכי השתן התחתונות. החוקרים העריכו את היעילות והבטיחות של טיפול Tolterodine ו-Tamsulosin, וטיפול בשתי התרופות, בהשוואה לפלסבו.
בתקופה שבין נובמבר 2004 ופברואר 2006, התמקדו החוקרים בגברים בני 40 ומעלה, שענו על הקריטריונים הן עבור Overactive Bladder ו-BPH (Benign Prostatic Hyperplasia) מדד כולל של International Prostate Symptom Score של 12 ומעלה, מדד International Prostate Symptom Score של 3 ומעלה להערכת איכות החיים, מצב השלפוחית כפי שתואר ע”י המשתתפים, ותיעוד ביומן של תדירות מתן שתן כל יום (8 ומעלה ב-24 שעות), ודחיפות מתן שתן (3 אירועים ביממה או יותר), עם או בלי Urgency Urinary Incontinence.
המשתתפים חולקו לטיפול בן 12 שבועות בפלסבו (n=222), Tolterodine במינון 4 מ”ג (n=217), Tamsulosin במינון 0.4 מ”ג (n=215), או שילוב Tolterodine עם Tamsulosin (n=225). המדדים העיקריים כללו תפיסת המטופל את הצלחת הטיפול, משתנים שתועדו ביומן, מדד International Prostate Symptom Score, ובטיחות ונסבלות הטיפול.
עד שבוע 12, 172 גברים (80%) שטופלו ב- Tolterodine עם Tamsulosin, דיווחו על תועלת בטיפול, בדומה ל-132 גברים (62%) שטופלו בפלסבו (p<0.001), 146 (71%) מטופלי Tamsulosin (p=0.06 לעומת פלסבו), ו-135 (65%) מטופלי Tolterodine (p=0.48 לעומת פלסבו).
בהשוואה למטופלי פלסבו, הגברים שטופלו ב- Tolterodine עם Tamsulosin זכו לירידה משמעותית בתסמיני Urgency Urinary Incontinence (0.88- לעומת 0.31-, p=0.005), אירועי דחיפות ללא בריחת שתן (3.33- לעומת 2.54-, p=0.03), מתן שתן ב-24 שעות (2.54- לעומת 1.41- , p<0.001), והשתנה לילית (0.59- לעומת 0.39-, p=0.02). גברים שטופלו בשילוב התרופתי זכו לשיפור משמעותי במדד הכולל של International Prostate Symptom Score (8.02- לעומת פלסבו, 6.19, p=0.003), ומדד איכות החיים (1.61- לעומת 1.17-, p=0.003).
כל הטיפולים נסבלו היטב ע”י המשתתפים. ב-0.4% מטופלי השילוב התרופתי אובחנה אצירת שתן אקוטית, שדרשה הכנסת קטטר, כמו גם ב-0.5% ממטופלי Tolterodine, 0% ממטופלי Tamsulosin ו-0% ממטופלי פלסבו.
מגבלות המחקר כוללות עוצמה בלתי-מספקת להפריד את השפעות הטיפול בין קבוצת המטופלים בשילוב Tolterodine עם Tamsulosin וקבוצת מטופלי פלסבו.
מהתוצאות עולה כי טיפול משולב ב- Tolterodine ו-Tamsulosin למשך 12 שבועות, מסייע לגברים עם תסמינים מתונים עד קשים במערכת השתן התחתונה, כולל Overactive Bladder. בדומה, היארעות נמוכה של אצירת שתן אקוטית זוהתה בכל קבוצות הטיפול, ולא זוהו הבדלים משמעותיים בשיעור זרימת השתן המקסימלית או הנפח השיירי לאחר התרוקנות, בין שתי קבוצות הטיפול.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!