במחקר חדש נמצא כי ספינקטר מלאכותי הוא פתרון יעיל לטווח הארוך, הספינקטר היה יעיל ב-4 מ-5 גברים ונשים שסבלו מבריחת שתן (Incontinence) וטופלו באמצעות המתקן.
החוקרים סבורים שלא נעשה שימוש מספיק במתקן, הנובעת מחוסר הבסה של התפקוד והתוצאות הודות למכשיר. הם מקווים שרופאים רבים לפחות ידונו באפשרות זו עם מטופליהם, ושהמטופלים יחפשו הסברים מאחרים המכירים את המתקן.
החוקרים בחנו מידע על יעילות ספיקנטר שתן מלאכותי במהלך 20 שנים, ב-108 נבדקים (53 גברים, 55 נשים) עם Stress Urinary Incontinence.
49 משתתפים (36%) לא פיתחו סיבוכים, והמתקן המקורי נותר במקומו ב-18 גברים (34%) ו-31 נשים (56%).
תיקון חלקי או מוחלט בוצע ב-28 גברים (53%) ו-19 נשים (35%), והמכשיר המקורי תוקן ללא החלפתו בשבעה גברים (13%) וחמש נשים (9%). מבין 168 המתקנים שהושתלו, 76 נכשלו בסופו של דבר (ב-50% מהגברים ו-40% מהנשים). הכשלון היה מכני ב-32 מקרים, לא-מכני ב-31 ויאטרוגני ב-13 מקרים.
הסיבה הנפוצה לפגיעה בשופכה בעקבות הספינקטר המלאכותי נבעה מהכנסת קטטר מבלי לנטרל את פעילות הספינקטר המלאכותי. הצוות הרפואי חייב לשים לב לזהות את החולים הזקוקים לייעוץ אורולוגי או מומחה בספינקטרים מלאכותיים, לפני הכנסת קטטר, בעיקר אם הקטטר מיועד להישאר מחובר, למשל בכדי לנטר את תפוקת השתן.
בגברים משך זמן הפעילות של המכשיר עד לכישלון היה קצר יותר, בהשוואה לנשים, בכל הקשור לסיבות לא-מכניות ויאטרוגניות. עם זאת, עם הזמן, יחס הכשלונות המכניים היה דומה בגברים ובנשים.
סה”כ, 81% מהגברים ו-84% מהנשים השיגו שביעות רצון מהשליטה במתן שתן, כולל 5 גברים (9%) ו-35 נשים (64%) שדיווחו כי לא נדרשו כלל להשתמש בפדים.
המכשיר קיים משנת 1973 לטיפול בבריחת שתן בגברים ובנשים, עם תוצאות מצוינות לטווח הרחוק. בגברים, המדד העיקרי הוא בריחת שתן לאחר Radical Prostatectomy או לאחר מספר אירועי בריחת שתן לאחר Transurethral Prostatectomy. בנשים, המסר הוא שקיימת אלטרנטיבה כאשר הטיפול הקונבנציונאלי לתיקון Stress Incontinence נכשל, לא רק פעם אחת אלא פעמיים ואף יותר.
במאמר מערכת הוסיפו כי למרות מספר חסרונות של הנתונים, הם יכולים להיות שימושיים בייעוץ למטופלים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!