על-פי דיווח שפורסם לאחרונה, בגברים שמתקבל בהם ערך BMI גבוה יותר מצויה סבירות גבוהה יותר לאיבחון סרטן ערמונית ולגילוי מחלה מדרוג גבוה יותר, בהשוואה לגברים רזים יותר, אם כי הוא פחות קל לגילוי בסריקה.

אחד החוקרים, ד”ר Freedland, מסביר בראיון כי השמנת יתר עלולה להקשר לסיכון מוגבר לחלות בסרטן הערמונית, אך מאפיינים שונים המצויים בגברים הסובלים מהשמנת יתר מקשים על גילוי הסרטן. הוא מוסיף כי במידה והסרטן מאובחן, סביר שזה יקרה בשלב אגרסיבי יותר של המחלה.

החוקרים בחנו את הקשר בין ערך ה-BMI לבין סרטן הערמונית ולבין גורמים שונים אחרים באמצעות מידע שנאסף אודות 787 גברים שעברו בדיקת ביופסיה של הערמונית בבית חולים בקליפורניה. באופן כללי, לא נראה שערך ה-BMI נקשר לסיכון לאבחון סרטן הערמונית, אולם הוא נקשר באופן מובהק סטטיסטית לסיכון מוגבר לאבחון סרטן ערמונית לאחר התאמה לערכי ה-PSA, לממצאי הבדיקה הרקטלית הידנית (DRE), לנפח הערמונית ולמוצא האתני.

גברים שנתקבל בהם ערך BMI גבוה מ-35 ניצבו בפני סיכון מוגבר פי 2.4 לאבחנת סרטן הערמונית, בהשוואה לגברים בעלי משקל תקין. נפח ערמונית גדול יותר בגברים הסובלים מהשמנת יתר היה הגורם המשמעותי ביותר לטשטוש הקשר בין ערך ה-BMI לבין הופעת סרטן הערמונית.

לאחר התאמה לריכוזי ה-PSA, לממצאי ה-DRE, לנפח הערמונית ולמוצא האתני של הנבדק, נמצא כי ערך BMI גבוה יותר נקשר גם לסיכון מוגבר באופן מובהק סטטיסטית לסכום Gleason גבוה יותר. הסיכון לקבלת דרוג Gleason גבוה יותר יותר מהוכפל בהנתן ערך BMI של 30-35 וגדל פי 4 בהנתן ערך BMI של 35 ומעלה.

ד”ר Freedland ממליץ על שימוש בדריכות יתרה בעת הסריקה לגילוי סרטן ערמונית בגברים הסובלים מהשמנת יתר. הוא מסביר כי כדאי לבדוק את רמות ה-PSA פעם בשנה, ולהביא בחשבון כי הרמה עשויה להיות נמוכה מהצפוי ולכן אולי כדאי לקבוע ערך סף נמוך יותר להמלצה על ביצוע ביופסיה.

ד”ר Freedland מוסיף כי יש להתאים את הפרוטוקולים לנפח הערמונית שכן יתכן שהוא חשוב יותר ממה שמניחים ויש להתחשב בנתון זה בעת ההחלטה ללקיחת ביופסיה. החוקרים מסכמים כי יש לבדוק האם ביצוע אינטנסיבי יותר של בדיקות סריקה עשוי להפחית את התמותה המוגברת בשל סרטן הערמונית בקרב גברים הסובלים מהשמנת יתר לפני העליה בריכוזי ה-PSA ובשלבים המוקדמים של הופעתה.

לידיעה במדסקייפ

Urology 2005;66:108-113.

<!–

–>