בכתב העת British Medical Journal מתפרסמות תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי רמות מוגברות של RF (Rheumatoid Factor) באנשים בריאים עשויות לשמש כגורם מנבא משמעותי להתפתחות עתידית של דלקת מפרקים שגרונית.
החוקרים מדדו את רמות RF ב-9712 נבדקים מדנמרק בגילאי 20-100 שנים, ללא אבחנה של דלקת מפרקים שגרונית בתחילת המחקר, שהיו במעקב במשך עד 28 שנים. החוקרים מצאו כי רמות RF אינן עולות עם הגיל. במהלך מעקב של 187,659 שנות-אדם, 183 חולים אובחנו עם דלקת מפרקים שגרונית.
החוקרים השוו את הסיכון להיארעות דלקת מפרקים שגרונית במשתתפים עם ערכי RF בטווח 25-50 IU/mL, ערכים בטווח 50.1-100 IU/mL וערכים של למעלה מ-100 IU/mL, אל מול הסיכון להתפתחות דלקת מפרקים שגרונית עם ערכי RF תקינים (מתחת ל-25 IU/mL).
החוקרים מדווחים כי באנשים בריאים, הכפלת רמות RF לוותה בעליה של פי 3.3 בסיכון להתפתחות דלקת מפרקים שגרונית, עם מגמה דומה עבור יתר המחלות האוטואימוניות הריאומטיות. ההיארעות המצטברת של דלקת מפרקים שגרונית עלתה עם עליה בקטגורית ערכי RF (p<0.0001).
מניתוח רב-משתנים עלה כי יחס הסיכון עלה מ-3.6 עם ערכי RF בטווח 25-50 IU/mL ל-6.0 עם ערכים בטווח 50.1-100 IU/mLו ל-26 עם ערכי RF של למעלה מ-100 IU/mL במשתתפים שהיו בריאים בתחילת המחקר.
הסיכון האבסולוטי הגבוה ביותר לדלקת מפרקים שגרונית בתוך עשר שנים עמד על 32% ותואר בנשים בגילאי 50-69 שנים, שנהגו לעשן ובדיקות הדם הצביעו על רמות RF של למעלה מ-100 IU/mL. מנגד, בגברים בגילאי 70 ומעלה עם רמות RF נמוכות מ-25 IU/mL נרשם הסיכון האבסולוטי הנמוך ביותר להתפתחות דלקת מפרקים שגרונית בתוך עשר שנים (0.1%).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בהפניית מטופלים עם ערכי RF מוגברים להערכת ריאומטולוג, גם בהעדר תסמינים אופייניים לדלקת מפרקים, לאור התגובה הטובה יותר לטיפול מוקדם בדלקת מפרקים שגרונית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!