חסם עצבי בהנחיית אולטרה-סאונד להקלה על כאב עקב שברים ברגליים (מתוך הכנס מטעם ה-American Academy of Pediatrics)

בילדים עם כאבים על-רקע שבר בעצם הירך, חסימה עצבית המבוצעת בהנחיית בדיקת אולטרה-סאונד עשויה להביא לשיפור משמעותי באיזון הכאב, תוך הפחתת תופעות הלוואי ונטל העבודה המוטל על האחיות, כך מדווחים חוקרים במהלך כנס מטעם ה-American Academy of Pediatrics.

בילדים בהם בוצע החסם העצבי הפמוראלי בהנחיית אולטרה-סאונד, המרווח בין הטיפול הראשוני לכאב ובין מנת הטיפול הבאה היה ארוך פי 2-3, בהשוואה לילדים בהם לא בוצע חסם עצבי. מכאן עולה כי למשככי כאבים סיסטמיים משך השפעה ארוך יותר.

במסגרת המחקר ערכו החוקרים השוואה בין הערכות הכאב שנה לפני ביצוע חסימה עצבית בהנחיית אולטרה-סאונד (50 חולים) ושנה לאחר ביצוע הפרוצדורה (49 חולים). כל המשתתפים היו בגילאי 1-17 שנים (גיל ממוצע של 6.5 שנים בשנה שלפני הפרוצדורה ו-7.2 שנים בשנה שלאחר הפרוצדורה), שפנו לטיפול רפואי בתוך 24 שעות משבר של עצם הירך.

בשנה שלפני יישום הפרוצדורה, המשתתפים קיבלו טיפול שגרתי לאיזון כאב, לרוב עם מורפין תוך-ורידי. סוגי השברים היו דומים בשתי הקבוצות.

החוקרים מצאו כי הזמן המוצע עד למנה הבאה של הטיפול התרופתי לכאב עמד על 176 דקות בקבוצת המשתתפים בשנה שלפני יישום הפרוצדורה, זאת בהשוואה ל-435 דקות בקבוצת המשתתפים בשנה שלאחר ביצוע חסימה עצבית בהנחיית אולטרה-סאונד.

החוקרים ממשיכים לבחון את תופעות הלוואי על-רקע הטיפול התרופתי, כמו גם את מדדי הכאב וההקלה על העומס המוטל על הצוותים הרפואיים. הם מקווים כי טכניקה זו תסייע בשיפור איזון הכאב, בעיקר בילדים.

American Academy of Pediatrics (AAP) 2011 National Conference and Exhibition

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן