מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American College of Chest Physicians עולה כי בקרוב למחצית מהחולים עם ברונכיאקטזיות ישנה עדות להפרעה בתפקודי בליעה.
במחקר הרטרוספקטיבי בחנו החוקרים את תפקודי הבליעה של 114 מבוגרים (89 נשים) עם ברונכיאקטזיות באמצעות מבחן בליעה וידאו-פלואורוסקופיה במטרה לקבוע את השכיחות של הפרעה בתפקודי בליעה, או דיספגיה אורופרינגאלית, באמצעות שלוש מערכות דירוג/ניקוד: מדד EAT-10 (או Eating Assessment Tool; דיווחי מטופלים), מדד PAS (או Penetration Aspiration Scale) ומדד DIGEST (או Dynamic Imaging Grade of Swallowing Toxicity).
כל מבוגר קיבל חמש משימות בליעה – 5 מ”ל של נוזל דק, 10 מ”ל של נוזל דק, נוזל דק רציף, 5 מ”ל של מחית ומוצק – אשר נערכו פעמיים, קרי 1,140 תרגילי בליעה באוכלוסיית המחקר.
החוקרים מציינים כי 74 חולים נמצאו חיוביים ל-NTM (או Non-Tuberculosis Mycobacteria) ומהערכת תפקודי הבליעה עלה כי לא היו הבדלים בין חולים עם עדות לזיהום החיידקי ואלו ללא עדות לזיהום זה.
על-פי הסברה כי מדד PAS של 3 ומעלה מעיד על הפרעה בתפקודי בליעה, החוקרים מדווחים כי 4.2% מבין 570 מדדי הבליעה הגרועים ביותר בכל בדיקה ענו על סף זה. לפי מדד EAT-10, 31.3% מהחולים סבלו מקשיי בליעה לנוכח מדד של 3 נקודות ומעלה.
קרוב למחצית מהחולים (46.5%) השיגו מדד DIGEST כולל של נקודה אחת ומעלה, עדות להפרעת בתפקודי בליעה. בחלוקת מדד DIGEST לבטיחות ויעילות, החוקרים זיהו בליעה לא-בטוחה ב-15.8% ובליעה לא-יעילה ב-43.9% מהמקרים.
מניתוח סטטיסטי עלה קשר בין בליעה פחות יעילה ובין שלושה מדדים נמוכים יותר: מדד מסת גוף (יחס סיכויים של 0.90, רווח בר-סמך 95% של 0.83-0.97), מדד FVC צפוי (יחס סיכויים של 0.98, רווח בר-סמך 95% של 0.96-0.99) ומדד FEV1 (יחס סיכויים של 0.98, רווח בר-סמך 95% של 0.96-0.99).
לנוכח השכיחות הגבוהה של דיספגיה באוכלוסייה זו, החוקרים קוראים לשקול הערכה מקיפה של תפקודי בליעה בחולים אלו. זיהוי מוקדם של דיספגיה עשויה לסייע במניעת או הפחתת הסיכון לאירועי אספירציה בעתיד ולמנוע החמרה נוספת משנית לאספירציה וסיבוכים נלווים.
מתוך כנס CHEST
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!