אי ספיקת כליות לאחר השתלת איברים (JC 401)

מתוך גיליון 401 של הג’ורנאל קלאב: מהי השכיחות של אי-ספיקת כליות כרונית בעקבות השתלת איברים, מה גורמי הסיכון למצב זה ומה הסיכון לתמותה הכרוך בכך? מחקר המתפרסם ב-NEJM מספק תשובות לשאלות אלו.

אי ספיקת כליות כרונית היא סיבוך מוכר של השתלות איברים. טיפול במעכב Calcineurin, מרכיב מפתח בתוכנית הדיכוי החיסוני במטופלים העוברים השתלת איברים, חשוד כגורם העיקרי לפגיעה כלייתית לאחר השתלה.

יתרה מזאת, גורמים נוספים כמו מחלה כלייתית לפני ההשתלה, פגיעה באספקת הדם לכליות סביב הניתוח, השפעות נפרו-טוקסיות של תרופות אחרות, דיסליפידמיה, יתר לחץ דם וסוכרת עלולים כולם לתרום לאי ספיקת כליות במושתלי איברים.

מחקר עוקבה זה כלל קרוב ל-70 אלף מושתלי לב, ריאות, כבד ומעי שנותחו בין השנים 1990 ל-2000 בארצות הברית.

מטרת המחקר לקבוע מהי השכיחות של אי-ספיקת כליות כרונית בעקבות השתלת איברים, מה גורמי הסיכון למצב זה ומה הסיכון לתמותה הכרוך בכך. כמו כן בחנו החוקרים את תוצאות הגישות הטיפוליות השונות: דיאליזה לעומת השתלת כליה.

אי ספיקת כליות כרונית הוגדרה כקצב סינון גלומרולרי glomerular filtration rate)) של 29 מ”ל לדקה ל-1.73 מ”ר שטח גוף או התפתחות אי ספיקת כליות סופנית.

במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 36 חודשים, אי ספיקת כליות כרונית התפתחה ב-16.5% מהמטופלים. קרוב לשליש מהם נזקקו לטיפולי דיאליזה קבועים או השתלת כליה.

הסיכון לפתח אי ספיקת כליות כרונית במהלך תקופת מעקב של 5 שנים השתנה בהתאם לסוג האיבר שהושתל: מ-6.9 אחוז בקרב מושתלי לב-ריאות עד 21.3 אחוז במושתלי מעי.

ניתוח רב-משתנה (Multivariate) העיד כי סיכון מוגבר לאי-ספיקת כליות כרונית היה קשור באופן מובהק סטטיסטית בגיל מבוגר, מין נקבה, זיהום בהפטיטיס C לפני הניתוח, יתר לחץ דם, סוכרת ואי ספיקת כליות חריפה אחרי הניתוח. היארעות אי ספיקת כליות כרונית העלתה את הסיכון למוות פי 4.5.

טיפול באי ספיקת כליות סופנית באמצעות השתלה היה כרוך בתמותה נמוכה באופן משמעותי סטטיסטית מטיפול בדיאליזה, שהתבטא בסיכון יחסי של 0.56.

Chronic Renal Failure after Transplantation of a Nonrenal Organ. Akinlolu O. Ojo, N Eng J Med Volume 349:931-940

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

נגע גרורתי בקשתית שמקורו בסרטן ריאה מסוג non-small cell

נגע גרורתי בקשתית שמקורו בסרטן ריאה מסוג non-small cell

מקור: pubmed
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|16/04/2026

גרורות לעין הן תופעה מוכרת, כאשר הענבייה (uvea) היא האתר השכיח ביותר למעורבות גרורתית. עם זאת, גרורות לקשתית (iris) הן נדירות יחסית, ובמיוחד כאשר מקורן הוא בסרטן ריאה מסוג Non-Small Cell Lung Cancer (NSCLC)

היעילות של טיפולים ביולוגיים שונים בטיפול בסינוסיטיס כרונית עם פוליפים נזליים: מטאנליזה רשתית

היעילות של טיפולים ביולוגיים שונים בטיפול בסינוסיטיס כרונית עם פוליפים נזליים: מטאנליזה רשתית

מקור: European Archives of Oto-Rhino-Laryngology
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|04/01/2026

בעבודה הנוכחית בוצעה מטה־אנליזה רשתית (NMA) תוך שימוש בראיות העדכניות ביותר, המשלבת נתונים מניסויים אקראיים מבוקרים (RCTs) ומ־cohort study

השפעות מין ומגדר על תחלואה באסתמה

השפעות מין ומגדר על תחלואה באסתמה

מקור: Journal of Clinical Medicine
ד"ר ליאור ברוך
ד"ר ליאור ברוך
אין תגובות|30/11/2025

הבדלי מין ומגדר ניכרים במאפיינים האפידמיולוגיים של אסתמה, במהלך הקליני ובאופי התגובה הדלקתית

יתר לחץ דם ריאתי מושרה מאמץ עשוי להיות נפוץ ב־SSc

יתר לחץ דם ריאתי מושרה מאמץ עשוי להיות נפוץ ב־SSc

מקור: Arthritis Research & Therapy
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|30/09/2025

בקרב מטופלים עם סקלרודרמה מערכתית (SSc) ואי־סבילות למאמץ, 44% הראו יתר לחץ דם ריאתי מושרה מאמץ (PH), כאשר רובם הציגו סימנים של אי־ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור (HFpEF)

התועלת של NO בשאוף בפגים עם תחלואה נשימתית

התועלת של NO בשאוף בפגים עם תחלואה נשימתית

מקור: European Journal of Medical Research
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|14/09/2025

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את ההשפעות קצרות הטווח וארוכות הטווח של טיפול בשאוף ב־NO בפגים עם תחלואה נשימתית

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן