האיגוד הנוירולוגי: מחר יתכנסו הנוירלוגים הישראלים וישאלו מה עושים עם הפערים העצומים?

רק 22 תעודות מומחה בנוירולוגיה הונפקו בארץ ב- 2020! פחות מ- 2% בלבד מתעודות המומחים ברפואה שניתנו בישראל אשתקד, חרף המחסור העצום ברופאים.

לקראת פרסום ממצאי ועדת הבדיקה למקצוע הנוירולוגיה, מתפרסמים לראשונה מספרי אמת  שנמצאים על שולחן הועדה של מומחי המקצועות הושנים בתחום הנוירולוגיה. המספרים: מפתיעים לרעה, ולא תואמים מדינה כישראל. פלא שתורי ההמתנה במרכז הארץ למומחים עומדים על חצי שנה ויותר? פלא שבפריפרייה – אין בכלל מומחים בתתי המקצוע?

שר הבריאות, ניצן הורביץ במסר לרופאים: “פיתוח וקידום רפואת המוח הם מהאתגרים הבריאותיים הכלכליים והציבורים המובילים של המשרד. אנחנו ממתינים לדו”ח  הועדה לבחינת מקצוע הנוירולוגיה, שתתן המלצותיה להובלת טיפול איכותי רב תחומי וחדשני, בבתיה”ח, וגם בקהילה”

“ארגון המוח העולמי (WHO), יציג בקרוב תכנית פעולה גלובאלית להתמודדות עם תחלואת המוח העולמית המזנקת. לעומת העולם המערבי, מצבנו בישראל בחסר גדול. שיעור הרופאים הנוירולוגים, ביחס לגודל האוכלוסיה, הוא מחצית בלבד לעומת אירופה”, אומר *פרופ’ דוד טנה, יו”ר האיגוד הישראלי לנוירולוגיה.

“אין  בישראל עדיין תקנון למקצועות בריאות כגון פיזיותרפיה, ריפויי בעיסוק, קלינאות תקשורת, פסיכולוגים, כחלק מיחידות שבץ מוח, או במחלקות או במרפאות נוירולוגיות, ולכן גם חסרה עבודת צוות, שנדרשת וחשובה מאוד בחולים נוירולוגים עם קושי בתפקוד”.

“הנוירולוגיה הפכה ממקצוע אבחוני לטיפולי. פריצות דרך מדעיות ורפואיות נותנות כיום מענה לתחלואות שבעבר היינו חדלי אונים מולן. המצב בישראל בחסר גדול ביחס לעולם המערבי. נכון לשנת 2020, בישראל רק 355 רופאים מומחים בנוירולוגיה עד גיל 67 שנה (שיעור של  0.0038 ל -1,000 נפש). בשנת 2020 ניתנו 22 תעודות מומחה בנוירולוגיה, שהן פחות מ- 2 אחוז מכלל תעודות המומחים ברפואה, שהונפקו. במקצוע הנוירולוגיה, שיעור המומחים עד גיל 67 פחת בפועל בין 2010 ל-2020, על אף הזינוק בתחלואה והעליה באפשרויות הטיפול, באותה עת, ושיעור השינוי עומד על 0.97 (כלומר  פחות מ-1)”.

“האתגרים העומדים בפנינו גדולים במיוחד. אנחנו עובדים כעת יד ביד עם הנהלת משרד הבריאות, כחלק מועדה לבחינת מקצוע הנוירולוגיה, וזאת על מנת לקדם ולהוביל תוכנית לאומית שתבטיח טיפול איכותי, רב תחומי וחדשני בכלל תחומי הרפואה הנוירולוגית”, מוסיף פרופ’ טנה.

הצורך בהגדלה משמעותית של היקף המומחים בישראל בתחום הנוירולוגיה, הוא אחד  הנושאים החשובים על שולחן הועדה, הפועלת מטעם משרד הבריאות לבחינת מקצוע הנוירולוגיה, בראשות פרופ’ נתן בורנשטיין, ואשר צפויה להגיש מסקנותיה בסוף חודש זה.

תורי ההמתנה למרפאות נוירולוגיות תחומיות למחלות כגון מחלת פרקינסון, טרשת נפוצה, אפילפסיה, שבץ מוח, ירידה קוגניטיבית, במקומות המעטים שבכלל קיימות מרפאות תחומיות, עומדים לעתים על עד חצי שנה ואף יותר. בפריפריה, כמעט ואין כלל תורים, כי נדירים מומחי הנוירולוגיה התחומיים.

היקף רופאים נוירולוגים תחומיים מול היקפי תחלואה:

נוירולוג וסקולארי (שבץ מוח): 28 בלבד בישראל, 20,000 אירועים מוחיים בשנה, ועוד 100,000 אוטמים מוחיים חדשים בהדמיה בשנה.

פרקינסון והפרעות תנועה – 31 רופאים בארץ,  רק פרקינסון יש 25,000 חולים

טרשת נפוצה ונוירו-אימונולוגיה 25 רופאים, רק בטרשת – 9,000 חולים בישראל.

נוירולוגיה קוגנטיבית – 15 מומחים.
 רק בדמנציה 120,000 חולים בישראל ועוד שיעור עוד יותר גבוה של ירידה קוגניטיבית קלה.

אפילפסיה 15 מומחים על 85,000 חולים ועוד
5,000 חולים חדשים בשנה

כאב ראש ופנים 12 מומחים בכל המדינה, כאשר רק במיגרנה: 1 מ- 7 ישראלים סובלים.
כ- 1 מיליון סה”כ!

מחלות עצב שריר 15 מומחים בלבד נוכח  שורה ארוכה של מחלות, שקשה
לכמת למספרים 😡😥

הכינוס השנתי של האיגוד הישראלי לנוירולוגיה בימים ג’
ו- ד ‘ השבוע, יכלול פאנל של שולחנות עגולים עם מנהלי מחלקות הנוירולוגיה מבתי החולים בארץ,  מומחים ומתמחים.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן